חודש אדר: הבדלים בין גרסאות בדף

שם החודש - "אדר", רומז לענינים רוחניים נעלים, הקשורים לחודש זה. אף על פי ששמות החדשים עלו עם בני ישראל מבבל, והיינו, שכל שמות החדשים הנקוטים בידינו כיום, אינם בלשון הקודש, אלא בלשון כשדים, והם בדרך כלל שמות פרסיים. ולכאורה, הכיצד זה מיחסים כונות רוחניות לשמות אלו? אך הענין הוא, כי באמת שמות החדשים - שמות של קדושה הם, אשר שרשם בתורה, ורמוזים בהם ענינים רוחניים נעלים. ויש בהם ניצוצות נעלים דקדושה, בין אם הם בלשון כשדים ובין אם הם ב[[לשון הקודש]], אלא שנפלו בגלות לתוך ה[[קליפות]], עד שבאו בני ישראל לגאלם מהגלות ולגלות את משמעותם הרוחנית.

== מהותו וסגולותיו ==

נפילתו ומחייתו של המן העמלקי היא בימי הפורים - על שם הפור הוא הגורל לפני המן, וענין הגורל היא פעולה בלי טעם ודעת, ונעשתה על ידי המן מתוך כפירה ושנאה בלי טעם ודעת, ולכן נתבטלה על ידי גילוי עצמותו ית' שלמעלה מעלה מטעם ודעת. ובזה מתרבה השמחה, כי "אין שמחה כהתרת הספיקות" - אלו הספיקות באמונה המביאות לידי כפירה ח"ו, כי ספק בגימטריא עמלק, ו"התרת הספיקות" - היא ביטול בסיס קיומו של עמלק ימ"ש.

==חודש אדר כהכנה לחודש ניסן==

בר"ח אדר היו כל בני ישראל משתווים בתרומתם - מחצית השקל לצרכי הקרבנות - העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט - ומתכללים - בהשתתפות כולם יחד - בקומה שלימה, להקריב קרבן לה', שנעשים כולם אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים, וזהו תיקון סיבת הגלות, המביא לגאולה. ועוד זאת, מכריזין על הכלאים, על החובה לעקור ולשרש את הכלאים שצמחו בשדה. וענינו ברוחניות, שה[[קליפה]] וה[[סט"א]] שהיא "צד אחר" והיפך בתכלית מצד הקדושה, ואין לך "כלאים" - מין בשאינו מינו - כתערובות טוב ורע, וזה המצב השורר לדאבוננו עתה בזמן הגלות. אבל בזמן הגאולה כאשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", תהיה הבריאה בקדושה - בלי תערובת של רע ח"ו. לכן בר"ח אדר משמיעין על הכלאים, כי זו עבודתנו בהכנה לגאולה (ניסן) - לעקור ולשרש את הרע המעורב בעולם.