רבי עקיבא: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:עקיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי עקיבא]]

'''רבי עקיבא''' היה תלמידם של [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]], וחבירו של [[רבי טרפון]] (ולפי דיעה אחת תלמידו של רבי טרפון), ידוע בכך שהתחיל ללמוד בגיל ארבעים, בעצתו של רעייתו רחל בתו של [[עשירות|העשיר]] [[גמילות חסדים|הגומל חסדים]] כלבא שבוע, שנקרא כך על שם שכל מי שנכנס לביתו ככלב היה יוצא כשהוא שבע.

כתוב אודות רבי עקיבא, שכשהשיג סודות התורה ב[[שיר השירים]] זלגו עיניו דמעות, והיא המעלה האמורה לעתיד לבא "בבכי יבואו", שהיא מדרגה גדולה, המרומזת בפסוק "והנה נער בוכה ותחמול עליו". והוא בחינת יום הכיפורים, כמו שאמר האר"י שמי שאינו בוכה בר"ה ויוהכ"פ אין נשמתו שלימה ואין בכיה זו באה מצד מרה שחורה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]] [[פרשת כי תצא]] עמ' לז ד.}}.

מבואר ב[[זוהר]] דאתפשטותיה דמשה בכל דרא ודרא, שיש בכל דור נשמות גבוהות מבחינת [[משה]] והוא מבחינת פנימיות אור החכמה כמו נשמת [[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]] וכיוצא, וכן בכל דור ודור יש נשמות וניצוצות שמלובשים בגופים מבחינת משה{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר הזקן]] מאמרי אדמו"ר הזקן [[תקס"ו]] ח"א, ביאור שני לדרוש על פי יונתי בחגוי הסלע עמ' שנד.}}.

מעלתו היתה עד כדי כך גבוהה, עד שאפילו כשהקב"ה הראה למשה רבינו את רבי עקיבא, אמר משה לקב"ה: שרבי עקיבא מתאים לתת את התורה בו! וא"כ משה רבנו שמע את אחד התלמידים של רבי עקיבא, שואל את רבו: מאיפה כל המשניות האלו (רבי עקיבא היה אב המשנה)? ענה לו רבי עקיבא: "הלכה למשה מסיני" כששמע משה את תשובתו של רבי עקיבא, הסכים לתת את התורה לבני ישראל.

רבי עקיבא סבר שבמתן תורה היה דרגה של רואין הנשמע ושומעין הראיה, שכן הוא היה בהתעוררות תמידית של [[תשובה]] והשתוקקות, הוא היה בן גרים, התחיל ללמוד תורה בארבעים שנה, וכל ימיו היה בתנועה של [[מסירות נפש]] ואמר "מתי יבוא לידי ואקיימנו". בניגוד ל[[רבי ישמעאל]] שהיה קדוש מרחם, כהן גדול עליו נאמר "קדוש הוא לאלוקיו", ולכן סבר שישראל היו רואין הנראה ושומעין הנשמע, כי סבר שזוהי העבודה - להמשיך אלוקות למטה בגדרי העולם כמו שהוא, שזוהי עבודת הצדיקים{{הערת שוליים|1=[[לקוטי שיחות]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15967&hilite=21565544-dff2-484a-9206-216cc1af6f5e&st=%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%9F+%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A2&pgnum=134 חלק ו'].}}

עוד מקשה הרבי: הרי רבם של תלמידים אלו, [[רבי עקיבא]], הוא התנא שהדגיש את גודל הפלאת המעלה של אהבת ישראל - "ואהבת לרעך כמוך - רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". ואם כן, יפלא מאד שדוקא תלמידיו "לא נהגו כבוד זה לזה" - היפך הענין דאהבת ישראל (הוראה עיקרית ויסודית בתורת רבם)?

מבאר הרבי, שאדרבה דווקא היותם תלמידי רבי עקיבא גרם לכך "שלא נהגו כבוד זה לזה", כמאמר חז"ל שאין דיעותיהם של בני אדם שוות. וכמובן שכן הוא בנוגע לכ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא, שכל אחד מהם השיג תורת רבי עקיבא לפי דרכו ודעתו, ובשיקול הדעת שלו מסקנתו שבודאי כפי שהשיג הוא כן הוא הפירוש האמיתי בדברי רבו, ולכן כאשר שמע שחבירו לומד את דברי רבו באופן שונה ובלתי נכון לפי [[דעת]]ו, לא היה יכול לנהוג בו [[כבוד]] והערכה - שהרי הוא לומד את דברי רבו באופן מוטעה.

יתירה מזו: הנהגה זו יש בה תוקף דוקא מצד הוראתו היסודית הנ"ל של רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה": לולא הוראה זו, יתכן שלא יהיה איכפת להם כל כך מה שיש תלמיד שאינו משיג תורת רבם לאמיתתה; אבל מכיון שרבי עקיבא רבם לימדם על מעלת קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך", לא הסתפקו בזה שהם עצמם שקדו ועשו חיל ב[[לימוד התורה|לימוד תורת]] רבם, אלא, כל אחד מהם השתדל להשפיע על כל שבגדר "רעך" ובפרט תלמידי רבו שגם הם ישיגו תורת רבם באותה הדרך האמיתית{{הערת שוליים|לפי דעתו.}}, ואלה שלא קיבלו זה לא היה יכול לנהוג בהם כבוד{{הערת שוליים|ובפרט כבוד כפי הדרוש מתלמידי רבי עקיבא.}}.

==קישורים==

*[http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7135&CategoryID=1432 רבי עקיבא במשנת הרבי] - [[מרדכי מנשה לאופר]].

{{תנאים}}

[[קטגוריה:תנאים]]