19,464
עריכות
דידן נצח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקור המילים
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הרבי ביאר{{הערה|שיחת י"ב טבת תשמ"ז}} את תוכן המדרש בשייכות לאירועי המשפט, שכאשר בני ישראל מתאחדים אל מול הרע - נעשה "דידן נצח" והם מנצחים אותו. | הרבי ביאר{{הערה|שיחת י"ב טבת תשמ"ז}} את תוכן המדרש בשייכות לאירועי המשפט, שכאשר בני ישראל מתאחדים אל מול הרע - נעשה "דידן נצח" והם מנצחים אותו. | ||
===הסיפור במדרש=== | |||
הסיפור מובא בשני מדרשים. | |||
====מדרש רבה==== | |||
רבי ברכיה, בשם רבי סימון אמר: | |||
מעשה בקרתני באבא יוסי איש ציתור שהיה יושב ושונה על פתח מעין. אתגלי עלוי ההוא רוחא דהוה שרי תמן. | |||
אמר ליה: אתון ידעין כמה שנין אנא שרי הכא ואתין ונפקין אתון ונשיכון ברמשא, ובטיהרא ולית אתון מתנזקין, וכדון תהון ידעין, דהא רוח ביש בעי מישרא הכא, והא מזיק ברייתא. | |||
אמר ליה: ומה נעביד? | |||
אמר ליה: אזיל ואסהיד בבני מתא, ואמור להון: מאן דאית ליה מכוש, מאן דאית ליה פס, מאן דאית ליה מגרופי, יפקון הכא למחר עם מצמחיה דיומא, ויהון מסתכלין על אפי מיא, וכד אינון חמיין ערבוביא דמיא יהון מקשיין בפריזלא, ואמרין: דידן נצח, ולא יפקון מן הכא, עד זמן דיחמון חרדה דדמא על אפי מיא. | |||
אזל ואסהיד בבני קרתא, ואמר להון: מאן דהוה ליה מכוש, מאן דהוה ליה פס, מאן דהוה ליה מגרופי, נפקון למחר לתמן עם מצמחיה דיומא, ויהון מסתכלין כלפי מיא. | |||
כיון דחמו ערבוביא במיא, הוון מקשיין בפרזלא, ואמרו: דידן נצח, דידן נצח, ולא עלון מן תמן, עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא. | |||
והרי דברים קל וחומר, ומה אם הרוחות, שלא נבראו לשום סיוע, צריכין סיוע, אנו שנבראנו לסיוע על אחת כמה וכמה! | |||
הוי "ישלח עזרך מקדש"{{הערה|ויקרא רבה פרשה כ"ד אות ג'}}. | |||
====מדרש תנחומא==== | |||
אמר רבי ברכיה בר סימון: | |||
מעשה היה בקריתנו, ברוח אחד שהיה שרוי על המעין, בא רוח אחר להזדווג לו ובקש להוציאו משם. היה שם חסיד אחד ושמו יוסי איש צייתור, נגלה לו אותו הרוח. | |||
אמר ליה: רבי, הרי כמה שנים שאני נתון כאן, ובצהרים ובלילה וביום לא הזקתי בריה, והרוח הזה בא עלי עכשיו ממקום אחר ומבקש להוציאני מכאן ולישב הוא להזיק את הבריות. | |||
אמר לו: ומה נעשה? | |||
אמר לו: טלו מקליכם ומגלכם וצאו עליו בשעת הצהרים ואמרו: שלנו נצח שלנו נוצח, והוא בורח. | |||
עשו כן והבריחוהו משם. | |||
אמרו: לא זזו משם עד שראו כחרדת דם צף על פני המעין. | |||
כששמעו חכמים בדבר, אמרו: ומה אם דבר שלא נברא לשום סיוע, צריך סיוע וסעד. | |||
בני אדם על אחת כמה וכמה. | |||
לפיכך אמר דוד: "ישלח עזרך מקדש, ומציון יסעדך"{{הערה|תהלים כ' ג'}}:{{הערה|מדרש תנחומא לפרשת קדושים, סימן ט'}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||