נ' אלפים יובלות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏בקבלה: תיקון דקדוק
(יצירת דף עם התוכן "==ענינם== איתא בספר התמונה ששית אלפי שנין דהוי עלמא הם שמיטה שניה, ולפניה היתה עוד שמיטה אח...")
 
(←‏בקבלה: תיקון דקדוק)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(37 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''נ' אלפים יובלות''' הם מחזורים שונים של שנות קיום העולם (או עולמות נוספים) על פי החשבון המובא בספרי ה[[קבלה]]{{הערה|על פי חשבון זה, ששת אלפי שנות קיום העולם ו[[האלף השביעי]] בו "חד חרוב" הם שמיטה אחת. כמוה ישנם שבע שמיטות, ולאחריהם יובל - סך הכל, חמשים אלף שנה. ומחזור זה חוזר על עצמו חמשים אלף פעמים - סך הכל 2,500,000,000 שנים.}}. מחזורים אלו (על פי ביאור ה[[תורת החסידות|חסידות]]) מבטאים עולמות [[רוחניות|רוחניים]] זה על גבי זה, כאשר מבין כולם רק ה"שמיטה" (שבעת אלפי השנים) שלנו היא [[גשמיות|גשמית]].
==ענינם==
==ענינם==
איתא בספר התמונה ששית אלפי שנין דהוי עלמא הם שמיטה שניה, ולפניה היתה עוד שמיטה אחת (שעליה נאמר "הקב"ה בונה עולמות ומחריבן"). ועפ"ז קבעו המקובלים האחרונים שיהיו עוד ה' שמיטות נוספות כנגד שבעת המידות. במקומות אחרים מובא{{הערה|המקור הראשון לכאורה לחשבון נ' אלפים יובלות הוא הש"ך על התורה (לרבי מרדכי הכהן, ממקובלי צפת) ר"פ בהר. ובחסידות מובא כמ"פ בפשיטות שיטה זו בהמשך לחשבון השמיטות שבס' התמונה.}} שעחשבון זה, של שבע שמיטות ולאחריהן יובל, יהיו 50 אלף מחזורים כאלו (נ' אלפים יובלות).
===בקבלה===
נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צז, א.}}: "אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". היינו שמשך קיום העולם נחלק לשישה אלפים ולאחריהם [[האלף השביעי]], "חד חרוב"{{הערה|משמעותו של ה"חרוב" אינה חורבן וכליון, אלא ביטול המציאות הגשמית וההעלם, ושלימות ה[[שכר]] והעונג ב[[אלוקות]] (ראה [[ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק]] ערך חרוב, חד חרוב. ועוד).}} - כמו מחזור ששת ימי המעשה ואחריהם יום ה[[שבת]], וכן ששת שנות העבודה ואחריהם ה[[שמיטה]].
 
על יסוד זה, מבואר ב[[קבלה]]{{הערה|ספר התמונה (מיוחס ל[[רבי נחוניא בן הקנה]]). וראה הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים [[תרפ"ד]] ע' רמח.}} שמחזור זה - של "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" - הוא שמיטה שניה, ולפניה הייתה עוד שמיטה אחת (שעליה נאמר{{הערה|בראשית רבה ג, ז.}} "[[הקב"ה]] בונה עולמות ומחריבן"). ועל פי זה קבעו המקובלים האחרונים שיהיו עוד חמש שמיטות נוספות, ובסך הכל שבע שמיטות - כנגד [[שבע המידות]]. במקומות אחרים מובא שעל פי חשבון זה, של שבע שמיטות ולאחריהן יובל, יהיו 50 אלף מחזורים כאלו (נ' אלפים יובלות){{הערה|1=המקור הראשון לכאורה לחשבון נ' אלפים יובלות הוא ה[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20764&st=&pgnum=120&hilite= ש"ך על התורה ריש פרשת בהר] (לרבי מרדכי הכהן, ממקובלי [[צפת]]). [וב[[רבינו בחיי|בחיי]] על התורה - בהעלותך י, לה - אומר שישנם "ח"י אלף יובלין"]. ב[[תורת החסידות|חסידות]] מובאת כמה פעמים בפשיטות שיטה זו בהמשך לחשבון השמיטות שבספר התמונה. ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&st=&pgnum=272&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ע' רסח בהערה].}}.
 
[[האריז"ל]]{{הערה|בשער מאמרי הרשב"י לאד"ר (מד, ב), בס' הלקוטים פ' כי תשא, שם פ' קדושים. - ראה גם כן שיעור קומה להרמ"ק סי' פג, לבנת הספיר (ירושלים, תרע"ג). - הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים תרפ"ד ע' רמט.}} חולק על דעת מקובלים אלו, ואומר שאין עוד שמיטות [[גשמיות]] כמו שלנו.


האריז"ל חולק על זה ואומר שאין עוד שמיטות גשמיות כמו שלנו. אמנם, מודה הוא שהיתה שמיטה לפני העולם שלנו - אך לא כעולם גשמי, אלא עולם התוהו (ועפ"ז, לומד אד"ש בדעתו שמודה הוא גם לשאר השמיטות והיובלות שיהיו כעולמות רוחניים{{הערה|שם=נח|ש"פ נח תשמ"ט הערה 34 ובשוה"ג שם.}}).
===בחסידות===
ב[[תורת החסידות]] מבואר{{הערה|[[תורה אור]] שמות נא, ד. דרך מצוותיך מצות עבד עברי}}, שגם לדעת האריז"ל הייתה שמיטה לפני העולם שלנו - אך לא כעולם [[גשמיות|גשמי]], אלא [[עולם התוהו]]. על פי זה, לומד [[הרבי]] בדעתו שמודה הוא גם לשאר השמיטות והיובלות שיהיו קיימים כעולמות [[רוחניות|רוחניים]]{{הערה|שם=נח|שיחת ש"פ נח [[תשמ"ט]] הערה 34 ובשוה"ג שם.}}.


ועפ"ז מבואר בחסידות פעמים רבות, וכן מבאר אד"ש{{הערה|שם=נח}} - שכל השמיטים ויובלות הם רוחניים, והשמיטה שלנו - שית אלפי שנין דהוי עלמא - היא העולם הגשמי היחידי. וממילא, ע"י הפעולה והעבודה בו מתעלים גם כל הנ' אלפים יובלות.
ועפ"ז מבואר בחסידות פעמים רבות, וכן מבאר הרבי{{הערה|שם=נח}} - שכל השמיטים ויובלות הם רוחניים, והשמיטה שלנו - שית אלפי שנין דהוי עלמא - היא [[העולם הזה|העולם הגשמי]] היחידי. מכך גם מובן, שעל ידי מעשינו ועבודתנו מתעלים גם כל הנ' אלפים יובלות{{הערה|שיחת ש"פ נח הנ"ל. [[מאמר]] ד"ה להבין ענין שמחת תורה תשמ"ג. ועוד.}}.


ענין כל שמיטות ויובלים אלו מבואר בחסידות{{הערה|לקו"ת קרח נב, ג. תו"א מג"א צו, א. סה"מ תקס"ב ע' י"ז. שערי תשובה שער התפלה סט, ג.}} שהם עולמות רוחניים זה למעלה מזה. היינו, שכאשר העולם שלנו בשית אלפי שנין יגיע לשלימותו אחרי כל העליות שבו - יקבל השכר באלף השביעי, שהוא סוף ושלימות העליות ובו תהיה מנוחה (כמו יום השבת לאחרי השבוע, ושנת השמיטה לאחרי ששת השנים). ובשמיטה זו, יגיע עולם העשיה שלנו למצדריגת עולם האצילות, ועולם האצילות יתעלה למעלה עליונה יותר. אמנם, מה שלגבי שמיטה זו שלנו נקרא שלימות, בעולם עליון יותר נחשב רק כתחילת הבריאה - שית אלפי שנין, ושלימות השכר הוא בהתעלות לעולם עליון יותר. וכן הלאה עליה לאחר עליה.
ענין כל שמיטות ויובלים אלו מבואר בחסידות{{הערה|[[לקוטי תורה]] קרח נב, ג. תורה אור מג"א צו, א. ספר המאמרים תקס"ב ע' יז. [[שערי תשובה]] שער התפילה סט, ג. [[דרך מצוותיך]] מצוות ציצית. ועוד.}} שהם עולמות רוחניים זה למעלה מזה. היינו, שכאשר העולם שלנו בשית אלפי שנין יגיע לשלימותו אחרי כל העליות שבו - יקבל השכר ב[[אלף השביעי]], שהוא סוף ושלימות העליות ובו תהיה [[מנוחה]] (כמו יום ה[[שבת]] לאחרי השבוע, ושנת ה[[שמיטה]] לאחרי ששת השנים). ובשמיטה זו, יגיע [[עולם העשייה הגשמי|עולם העשייה]] שלנו למדריגת [[עולם האצילות]], ו[[עולם האצילות]] יתעלה למעלה עליונה יותר. אמנם, מה שלגבי שמיטה זו שלנו נקרא שלימות, בעולם עליון יותר נחשב רק כתחילת הבריאה - שית אלפי שנין, ושלימות השכר בשמיטה הבאה הוא בהתעלות לעולם עליון יותר. וכן הלאה עליה לאחר עליה.


לאמתו של דבר, היו יכולים להיות עוד הרבה יותר עליו בשמיטים ויובלות לאין קץ, אלא שעלה ברצונו שיהיו נ' אלפים יובלות{{הערה|סה"מ תקס"ב ע' רס. (שערי תשובה שער התפלה ע, א??.)}}.
לאמתו של דבר, היו יכולים להיות עוד הרבה יותר עליות בשמיטים ויובלות לאין קץ, אלא שעלה ברצונו שיהיו נ' אלפים יובלות{{הערה|סה"מ תקס"ב ע' רס. שערי תשובה שער התפילה כט, ב.}}.


==דרגתם==
==דרגתם==
מבואר{{הערה|לקו"ת קרח שם. סה"מ תקס"ב ע' רכח. דרך מצוותיך מצוות ציצית. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ערך יובל ע' ??.}}, שכל ענין זה של נ' אלפים יובלות זה למעלה מזה - הוא רק באור הממלא כל עלמין, המתלבש בכל עולם ועולם לפי דרגתו, ובהתלבשותו והשתלשלותו של אור זה בעולמות ישנן חילוקי מדרגות אלו של נ' אלפים יובלות. אמנם לגבי אור הסובב כל עלמין אין מקום לחילוקי מדרגות אלו, אלא כל העולמות הם בשווה.
מבואר{{הערה|לקו"ת קרח שם. סה"מ תקס"ב ע' רכח. דרך מצוותיך מצוות ציצית. ספר הליקוטים דא"ח צ"צ ערך יובל. ועוד.}}, שכל ענין זה של נ' אלפים יובלות זה למעלה מזה - הוא רק באור ה[[ממלא כל עלמין]], המתלבש בכל עולם ועולם לפי דרגתו, ובהתלבשותו והשתלשלותו של אור זה בעולמות ישנן חילוקי מדרגות אלו של נ' אלפים יובלות. כל עולמות אלו כלולים ב[[ספירת המלכות]], שהיא רק "[[שם]]" והארה מ[[אור אין סוף]]{{הערה|מאמר ד"ה כנשר יעיר קנו תשי"ט. ושם, שעל זה נאמר (תהלים קמה, יג) "מלכותך מלכות כל עולמים", "'''כל'''" בגימטריא חמשים - שהם החמשים אלף יובלות הכלולים במלכות. ונקראים "עולמים", היינו שלגבי מה שלמעלה מהם חשובים כהעלם.}}.


ולכן, תכלית שלימות השכר וגילוי האור האלקי, אינה בעליות של עולמות אלו, אלא בעולם התחיה שבו יתגלה אור הסובב{{הערה|(לקו"ת שם?.) דרך מצוותיך שם. אך צ"ע ממ"ש בסה"מ תקס"ב (יז?) וכ"כ אדמו"ר האמצעי שבתחיית המתים שלנו יהיה רק סוף השמיטה שלנו, ותתחיל השמיטה שלאחריה...}}
אמנם לגבי אור ה[[סובב כל עלמין]] אין מקום לחילוקי מדרגות אלו, אלא כל העולמות הם בשווה. ולכן, תכלית שלימות ה[[שכר]] וגילוי האור האלוקי, אינה בעליות של עולמות אלו, אלא ב[[עולם התחיה]] שבו יתגלה אור הסובב{{הערה|לקוטי תורה ודרך מצוותיך שם.}}.


==השמיטה הראשונה והשניה==
==השמיטה הראשונה והשניה==
ענין השמיטה הראשונה הוא שמיטת התוהו שהאיר בה ספירת החסד, לעומת השמיטה שלנו שהיא שמיטת הפחד והגבורה (ולכן גם היו החורבנים ועוד צרות בשמיטה זו){{הערה|תו"א שמות נא, ד. וראה סה"מ תרפ"ד ע' ?? בביאור הטעם שתוהו שייך לחסד ותיקון לגבורה.}}.
ההבדל בין השמיטה הראשונה - שהייתה שמיטת ה[[תוהו]], לשמיטה השניה - שהיא שמיטת ה[[תיקון]] ([[העולם הזה]]):
 
שמיטת התוהו הייתה שמיטת ה[[חסד]] - ולכן אז לא היו דינים, [[צמצום|צמצומים]] וירידות. לעומתה השמיטה שלנו היא שמיטת הפחד וה[[גבורה]] - ומכאן הירידות הגדולות שלה (כמו החטאים הגדולים שסילקו את ה[[שכינה]] מיד בתחילת ה[[בריאת העולם|בריאה]], החל מ[[חטא עץ הדעת]]), וכן הצרות כמו [[חורבן בית המקדש|חורבן בתי המקדש]], ושאר הדינים שהיו בה{{הערה|תורה אור שמות נא, ד. [[תורת חיים]] שמות נט, א. בביאור הטעם שתוהו שייך לחסד ותיקון לגבורה - ראה בארוכה תורת חיים שם, וכן בד"ה ויהי לי [[שור]] תרס"ח (סה"מ תרס"ח ע' מז) וד"ה ואתם הדבקים [[תרפ"ד]] (סה"מ [[תרפ"ד]] ע' רמח).}}.


משמיטת התוהו נמשכו כמה נשמות ובהם חנוך, למך ומשה רבינו{{הערה|אמנם חילוק בין חנוך ומשה ללמך, שנשמותיהם נמשכו לשמיטה שלנו - שמיטת התיקון כדי לתקנה, משא"כ למך - הערת אדמו"ר שליט"א בתו"א שם.}}. ולכן היה קשה למשה רבינו לגאול את בני ישראל ולהמשיך האור האלוקי לתוך עולם התיקון, והיה צריך נתינת כח מיוחדת מהקב"ה.
אך לאידך, יש לשמיטה זו מעלה, כיון שלעולם התיקון (שעיקרו הוא [[כלים]]) יש מעלה על פני עולם התוהו (שעיקרו הוא [[אורות]]), ששורש הכלים נעלה יותר משורש האורות - כיון ש[[נעוץ תחלתן בסופן]].


משמיטת התוהו נמשכו לשמיטת התיקון נשמותיהם של חנוך ו[[משה רבינו]], על מנת לתקן את עולם זה ולהמשיך בו את האורות האלוקיים של התוהו{{הערה|וכן נשמת למך, אלא שהיא לא נמשכה כדי לתקן - ראה הערת אדמו"ר שליט"א בתו"א שם.}} זו הסיבה שמשה רבינו התקשה לקבל את השליחות [[יציאת מצרים|לגאול את בני ישראל]], וטען{{הערה|שמות ד, י.}} "כבד פה וכבד לשון אנכי" - כיון שבשרשו הנעלה בתוהו היו אורות גדולים ביותר, שהכלים של עולם התיקון לא היו יכולים להכיל (בענוותנותו חשב שזהו מכיון שחסרה לו מעלת הכלים של התיקון, ולאמתו של דבר היה זה מצד גודל מעלת ריבוי האורות שהיו לו). לכן נזקק משה לנתינת כח מיוחדת מ[[הקדוש ברוך הוא]], שיוכל לחבר את האורות המרובים של התוהו עם הכלים המרובים של התיקון.


==לקריאה נוספת==
*[[אדמו"ר הזקן]] - תורה אור שמות נא, ד; ספר המאמרים תקס"ב ע' רס
*[[אדמו"ר האמצעי]] - תורת חיים שמות נט, א
*[[הצמח צדק]] - ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק, ערך יובל


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:גאולה ומשיח}}
[[קטגוריה:לעתיד לבוא]]
משתמש אלמוני

תפריט ניווט