738
עריכות
מעלתן של ישראל (ספר): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תיקון קישור, קישורים פנימיים
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
מ (תיקון קישור, קישורים פנימיים) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
באותה תקופה נשמע קולו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט"א, בברוקלין שבניו-יורק. הרבי הודיע בדברי נבואה: "בני אל תתייראו - ענווים הגיע זמן גאולתכם!" הרבי אף הדריך עשרות מחסידיו לא לצאת מארץ הקודש ואף לא לפחד לנסוע לארץ ישראל. הרבי הדגיש שוב ושוב את דברי הפסוק "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" | באותה תקופה נשמע קולו של [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט"א, בברוקלין שבניו-יורק. הרבי הודיע בדברי נבואה: "בני אל תתייראו - ענווים הגיע זמן גאולתכם!" הרבי אף הדריך עשרות מחסידיו לא לצאת מארץ הקודש ואף לא לפחד לנסוע לארץ ישראל. הרבי הדגיש שוב ושוב את דברי הפסוק "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" | ||
מנגד, באותם ימים בחודש טבת 1990 (תשנ"א), החלו להתפרסם (בשם רב ידוע) דברי קטרוג על עם ישראל ואיומים שחס וחלילה עומדת להתרחש [[שואה]] שנייה היל"ת. דברים שנדפסים ומתפרסמים לעין כל, ומעוררים מבוכה וכעס בקרב הציבור. הרבי יוצא מגדרו נוכח הדברים, ובמשך כמה שובעות לא פוסק מדלבר דברי אהבה ועידוד לעם ישראל הוא מדגיש את האיסור והשלילה לדבר דיבורים של "קטרוג" ולימוד חובה על על ישראל, הוא מקדיש התוועדויות שלימות לבאר את מעלתו של עם ישראל, ומבטיח | מנגד, באותם ימים בחודש טבת 1990 (תשנ"א), החלו להתפרסם (בשם רב ידוע) דברי קטרוג על עם ישראל ואיומים שחס וחלילה עומדת להתרחש [[שואה]] שנייה היל"ת. דברים שנדפסים ומתפרסמים לעין כל, ומעוררים מבוכה וכעס בקרב הציבור. הרבי יוצא מגדרו נוכח הדברים, ובמשך כמה שובעות לא פוסק מדלבר דברי אהבה ועידוד לעם ישראל הוא מדגיש את האיסור והשלילה לדבר דיבורים של "קטרוג" ולימוד חובה על על ישראל, הוא מקדיש התוועדויות שלימות לבאר את מעלתו של עם ישראל, ומבטיח ש[[דור השביעי|דורנו]] הוא דור ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]. | ||
== תוכן השיחות == | == תוכן השיחות == | ||
השיחות עוסקות בחמישה עניינים עיקריים: 1. מעלת עם ישראל מצד עצמם. 2. קירוב ישראל לאביהם שבשמיים. 3. האיסור לדבר בגנות עם ישראל. 4. עונשי התורה בכלל והשואה בפרט. 5. הגאולה. | השיחות עוסקות בחמישה עניינים עיקריים: 1. מעלת עם ישראל מצד עצמם. 2. קירוב ישראל לאביהם שבשמיים. 3. האיסור לדבר בגנות עם ישראל. 4. עונשי התורה בכלל והשואה בפרט. 5. הגאולה. | ||
בצום עשרה בטבת אותה שנה, מקדיש הרבי את [[דברי הכיבושין]] להסביר כי דברי החובה על עם ישראל הם פגיעה ב"בבת עינו של הקב"ה, ובפרט חילול שמם של "קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם" בשנות השואה האיומה. הרבי קובע כי בפרט לאחר מאורעות השואה האיומה ("אשר לא תקום פעמיים צרה") אין שייך לשפוט אף אחד מעם ישראל על הנהגתו, מכיוון שאנו במצב של [[העלם והסתר]] והנסיונות הקשים שעברו על עמנו הם הרבה מעבר ליכולת הסבל של עם נורמלי ובוודאי שאין אנו יכולים לדון אדם אחר על מעשיו, וכבר חכמינו זכרונם לברכה "הוי דן את כל האדם לכף זכות". בנוסף לכך מדגיש הרבי את דברי הגמרא (חגיגה) "אין לך אדם מישראל שלא קיים כמה וכמה מצוות" ו"כל ישראל מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז. ילקוט שמעוני רמז תקי"ד, ועוד). בשיחה זו קובע הרבי כי אין כל עניין המעכב חס ושלום את | בצום עשרה בטבת אותה שנה, מקדיש הרבי את [[דברי הכיבושין]] להסביר כי דברי החובה על עם ישראל הם פגיעה ב"בבת עינו של הקב"ה, ובפרט חילול שמם של "קהילות הקודש שמסרו נפשם על קדושת השם" בשנות השואה האיומה. הרבי קובע כי בפרט לאחר מאורעות השואה האיומה ("אשר לא תקום פעמיים צרה") אין שייך לשפוט אף אחד מעם ישראל על הנהגתו, מכיוון שאנו במצב של [[העלם והסתר]] והנסיונות הקשים שעברו על עמנו הם הרבה מעבר ליכולת הסבל של עם נורמלי ובוודאי שאין אנו יכולים לדון אדם אחר על מעשיו, וכבר חכמינו זכרונם לברכה "הוי דן את כל האדם לכף זכות". בנוסף לכך מדגיש הרבי את דברי הגמרא (חגיגה) "אין לך אדם מישראל שלא קיים כמה וכמה מצוות" ו"כל ישראל מלאים מצוות כרימון" (ברכות נז. ילקוט שמעוני רמז תקי"ד, ועוד). בשיחה זו קובע הרבי כי אין כל עניין המעכב חס ושלום את [[הגאולה האמיתית והשלימה|הגאולה העתידה]]. | ||
גם בשלושת השבתות הבאות מקדיש הרבי את הדברים בהתוועדות לנושא זה, ומסביר שעניין מעלת עם ישראל, ואהבתו העצומה של [[הקב"ה]] אליהם הוא אחד מעיקרי יסודות החסידות. | גם בשלושת השבתות הבאות מקדיש הרבי את הדברים בהתוועדות לנושא זה, ומסביר שעניין מעלת עם ישראל, ואהבתו העצומה של [[הקב"ה]] אליהם הוא אחד מעיקרי יסודות החסידות. | ||