7,240
עריכות
המבול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
תקלדה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (תקלדה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הר אררט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההר המזוהה עם הרי אררט]][[קובץ:תיבת נח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה]][[קובץ:המים_יורדים_לאחר_המבול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור | [[קובץ:הר אררט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ההר המזוהה עם הרי אררט]][[קובץ:תיבת נח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה]][[קובץ:המים_יורדים_לאחר_המבול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תיאור המים יורדים לאחר המבול]]'''המבול''' היה שיטפון מים רותחים שהוצפו בכל שטח העולם (חוץ מ[[ארץ ישראל]]) כדי לאבד את כל הנבראים שחטאו בעבירות חמורות, כמפורש ב[[פרשת נח]]. | ||
==הפרשה בתורה== | ==הפרשה בתורה== | ||
לאחר שהקדוש ברוך הוא הזהיר את הנבראים על ידי שליחו נח כי אם לא יחזרו מדרכיהם הרעים תבוא עליהם מבול שיאבד אותם, ולאחר שלגלגו באזהרות המפורשות ואף הוסיפו להרשיע, בא המבול, ואיבד את כל היקום: | לאחר שהקדוש ברוך הוא הזהיר את הנבראים על ידי שליחו נח כי אם לא יחזרו מדרכיהם הרעים תבוא עליהם מבול שיאבד אותם, ולאחר שלגלגו באזהרות המפורשות ואף הוסיפו להרשיע, בא המבול, ואיבד את כל היקום: | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לכן גם נימוחו ג' טפחים של עומק המחרישה, כי גם הארץ הוציאה פירות שלא ממין הזריעה, שהוא עניין זנות, והיה צורך לטהרה. | לכן גם נימוחו ג' טפחים של עומק המחרישה, כי גם הארץ הוציאה פירות שלא ממין הזריעה, שהוא עניין זנות, והיה צורך לטהרה. | ||
לכן גם נאסרו [[נח]] ובניו בתשמיש המיטה, למרות שלכאורה רק נח היה צריך האסר מפני שהיו אלו שנות רעבון וצרה, מה שאין כן בניו היו מותרים לכאורה שהרי היו חשוכי בנים, אלא שגלוי וידוע לפניו שכיוון שהסיבה שמותר גם בשנת רעבון הוא שמא תתעבר, ובשנים אלו וודאי לא תתעבר, כיוון שהיה זמן של היפך "לשבת יצרה"{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג'[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=f855ddec-ea9b-46f4-956d-58d9d5363c80&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=73 עמ' 67].}} | לכן גם נאסרו [[נח]] ובניו בתשמיש המיטה, למרות שלכאורה רק נח היה צריך האסר מפני שהיו אלו שנות רעבון וצרה, מה שאין כן בניו היו מותרים לכאורה שהרי היו חשוכי בנים, אלא שגלוי וידוע לפניו שכיוון שהסיבה שמותר גם בשנת רעבון הוא שמא תתעבר, ובשנים אלו וודאי לא תתעבר, כיוון שהיה זמן של היפך "לשבת יצרה"{{הערה|1=[[רשימות הרבי]] חוברת ג' [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15886&hilite=f855ddec-ea9b-46f4-956d-58d9d5363c80&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99&pgnum=73 עמ' 67].}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||