נס מבצע פורים תשל"ו: הבדלים בין גרסאות בדף

'''נס מבצע פורים תשל"ו''' התרחש בליל [[חג הפורים]] בשנת [[תשל"ו]]. בנסיעת חסידי חב"ד לשם חלוקת משלוחי מנות ל[[חיילי צה"ל]]. בתא הנהג ישבו נהג וחייל נוסף שמתפקידו היה לשמור על נוסעי הרכב, ואילו בארגז המשאית ישבו ה[[תמים]] יוסף יצחק גורביץ' שהגיע כחודשיים קודם לכן עם קבוצת ה[[השלוחים לארץ הקודש]] הראשונה, [[הרב יעקב אלחנן סגל]] (ז"ל) גבאי בית הכנסת ב[[שיכון חב"ד ירושלים]], והתמימים משה רייניץ, ומנחם גליצנשטיין שהיו בחורים צעירים שרק נעשו בר מצווה.  

== מחסום בדרך ==

באמצע הדרך נעצרה המשאית בחריקה צורמנית. ריח של שריפה מילא את האוויר ועשן שחור חדר פנימה, ה'[[טנקיסט|טנקיסטים]]' החבד"יים לא ידעו מדוע נעצר הרכב ואז נשמעה טריקת דלת והחייל המלווה הציץ פנימה בפנים חיוורות, הוא פנה אל יושבי המשאית, מחסום אבנים חוסם את דרכנו, המוני ערבים עומדים מסביב והם מתחילים להתקרב לעברנו, מוכרחים לחזור. באותה תקופה מחסומי אבנים וצמיגים בוערים לא היו דבר שבשגרה. היה זה לפני שהכירו בארץ את המילה "אינתיפאדה". אין זה פלא שכולם נכנסו למתח.  

עוד הם משתאים, ולפתע נשמע קול נפץ אדיר. אבן כבדה נחתה על דופן המשאית. לאחר הראשונה הגיעו עוד אבנים וסלעים שכל אחד מהם הקפיץ את לבבות היושבים במכונית. החייל דרך את נשקו וירה צרור יריות. לרגע קצר נרתעו המוני הערבים אבל מיד חזרו לעשתונותיהם, והמשיכו בריצה לכיוון המשאית. המלכודת היתה מתוזמנת היטב. הסכנה מוחשית, זה היה עניין של דקות ספורות בלבד..

ראש חוליית החבדניקים, השליח יוסף יצחק גורביץ, פנה אל החייל ואמר בתוקף חסידי:

אנו לא חוזרים, אנחנו ממשיכים הלאה! החייל הביט בו נדהם. אנחנו חוזרים אחורה חזר על דבריו, יש לי אחריות עליכם. גורביץ התעקש: אנחנו פה בשליחות [[הרבי]]! אם אתה חוזר אני יורד ונשאר כאן. החייל נכנע והנהג החייל נסע מעט אחורה ובנהמת מנוע זינק קדימה ורמס את מחסום האבנים הבוער, הרכב הענק קרטע, התנדנד מצד אל צד וכמעט התהפך, אך המשיך הלאה...  

בערבו של יום חזרו התמימים לירושלים והרב גורביץ דיווח למזכירות על כל הסיפור.  

ולמחרת ב[[התוועדות]] [[פורים]] [[תשל"ו]] הרבי התייחס לענין בצורה מיוחדת.  

ה[[שיחה]] הראשונה של [[הרבי]] עוסקת בענייני דיומא, עניינו של פורים ב[[פשט]], [[רמז]], [[דרוש]], ו[[סוד]], ובעבודת האדם. לאחר הניגון באה השיחה השניה, והחסידים משתהים כשהרבי פותח ואומר:

על ידיעה שהגיעה זה עתה מארץ הקודש שמבטאת את התוכן של סיפור המגילה והרבי התחיל לפרט ולהאריך בסיפור המאורע, מי נסע במכונית, היכן אירע המאורע, מה חשב איש הצבא ומה שכנעו אותו השלוחים. וההוראה הנלמדת בפועל, שכש[[יהודי]] עומד בתוקף אז ו"נפל פחד היהודים עליהם" שהאויב מתבטל, עד ש"ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד".