ימות המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

==הגדרה באנציקלופדיה התלמודית==

: א. מהותם וזמנם. בשם ימות המשיח, נקרא בכל מקום זמן הגאולה העתידה - על ידי הגואל [טור תקעט] שנקרא בשם "משיח"<ref>‏עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.‏</ref> או "[[מלך המשיח]]"‏‏<ref>‏עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.‏</ref>, או "משיח בן דוד"‏‏<ref>‏עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של [[משיח בן יוסף]], בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.‏</ref>, או "בן דוד" סתם‏‏<ref>‏עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; רש"י [[סנהדרין]] צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'‏</ref> - שבו תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל‏‏<ref>‏רש"י סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמרא על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.‏</ref>, ותחזור מלכות בית דוד ליושנה‏‏<ref>‏עי' רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).‏</ref>, וייבנה [[בית המקדש‏‏]]<ref>‏עי' להלן: בבנין המקדש ועבודתו‏</ref>. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין [[מצוות]] ודינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, שיחזרו לנהוג, ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים‏‏<ref>‏עי' להלן ציונים 185, 251, 257 ועוד.‏</ref>. ויש שהוזכרו ימות המשיח עם תחית-המתים*, שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים"‏‏<ref>‏עזרא ב סג.‏</ref>, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד‏‏]]<ref> סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על [[ארץ ישראל]] שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעי"ז פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע"ע [[תחיית המתים]].‏</ref>. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"‏‏<ref>‏עי' פסחים נ א: אבל לעוה"ב כו'; כתובות קיא ב: לא כעוה"ז עוה"ב כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עוה"ב, ולהלן ציון 195. ועי' רש"י [[סנהדרין]] קי ב ד"ה תנו רבנן לעוה"ב היינו ימות המשיח. ‏</ref>, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה‏‏<ref>‏עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העוה"ז]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עוה"ז לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.‏</ref>, או בניגוד לעולם הבא‏‏<ref>‏עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעוה"ב כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העוה"ב, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עוה"ב עשר כו', ועוד.‏</ref>. וכן "לעתיד לבוא", יש שנאמר על ימות המשיח‏‏<ref>‏עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סופ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]] כו', והכוונה לימות המשיח, עי' להלן ציון 238.‏</ref>, ויש שנאמר על זמן שלאחר ימות המשיח, שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי‏‏"<ref>‏תהלים קטז א.‏</ref> - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך‏‏"<ref>‏שם קיט כח.‏</ref> - לעתיד לבוא‏‏<ref>ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.‏</ref>.