מצה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 3 בתים ,  22 באפריל 2015
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 25: שורה 25:
דנו הפוסקים בחידושה של מצווה זו שלכאורה חיוב בכל יום טוב לאכול פת ואם כן בפסח שהתורה אסרה לאכול פת חמץ ממילא חל חיוב לאכול מצה וא"כ מה עניינה של מצווה זו והר"ן ביאר{{הערה|פרק הישן}} שמצוותה בלחם עוני דווקא. ובשולחן ערוך רבינו ביאר שחיוב אכילת פת ביום טוב הוא מדרבנןובליל פסח לכולי עלמא מדרבנן וא"כ חידשה התורה חיוב אכילת פת בליל הפסח (וליל ראשון של סוכות נלמד מפסח).{{הערה|1=ראה בזה בהערת הרבי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25074&st=&pgnum=508 אגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים] ובמצויין שם.}}
דנו הפוסקים בחידושה של מצווה זו שלכאורה חיוב בכל יום טוב לאכול פת ואם כן בפסח שהתורה אסרה לאכול פת חמץ ממילא חל חיוב לאכול מצה וא"כ מה עניינה של מצווה זו והר"ן ביאר{{הערה|פרק הישן}} שמצוותה בלחם עוני דווקא. ובשולחן ערוך רבינו ביאר שחיוב אכילת פת ביום טוב הוא מדרבנןובליל פסח לכולי עלמא מדרבנן וא"כ חידשה התורה חיוב אכילת פת בליל הפסח (וליל ראשון של סוכות נלמד מפסח).{{הערה|1=ראה בזה בהערת הרבי ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25074&st=&pgnum=508 אגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים] ובמצויין שם.}}


==אופן אפייתה==
==אופן אפייתה==  
בתורה לא מובאים פרטי דיני הכנת המצה, אך לרוב דעות הפוסקים, על המצה להיות עשויה בעבודת יד ולא על ידי מכונה, ובצורה עגולה ולא מרובעת, הכנת ואפיית המצה נעשית במאפיה מיוחדת לזה, ונעשית בהקפדה יתירה שלא יחמיץ הבצק ולא יכשלו באכילת חמץ.
בתורה לא מובאים פרטי דיני הכנת המצה, אך לרוב דעות הפוסקים, על המצה להיות עשויה בעבודת יד ולא על ידי מכונה, ובצורה עגולה ולא מרובעת, הכנת ואפיית המצה נעשית במאפיה מיוחדת לזה, ונעשית בהקפדה יתירה שלא יחמיץ הבצק ולא יכשלו באכילת חמץ.


המצה מכונה גם לֶחֶם עֹנִי{{הערה|דברים ט"ז ג.}} ומזה למדו חז"ל שעל רכיביה להיות עניים - קמח ומים. ורק במצה זו יוצאים ידי חובת המצווה.{{מקור}} מצה שהוסיפו בה עוד משקה חוץ ממים נקרא מצה עשירה שאין יוצאים בה ידי חובה אולם אם נעשתה כדין ונשמרה מחימוץ מותרת לאכילה בימי החג. אולם המנהג הוא שאין אוכלים מצה עשירה כלל.{{מקור}}
המצה מכונה גם לֶחֶם עֹנִי{{הערה|דברים ט"ז ג.}} ומזה למדו חז"ל שעל רכיביה להיות עניים - קמח ומים. ורק במצה זו יוצאים ידי חובת המצווה.{{מקור}} מצה שהוסיפו בה עוד משקה חוץ ממים נקרא מצה עשירה שאין יוצאים בה ידי חובה אולם אם נעשתה כדין ונשמרה מחימוץ מותרת לאכילה בימי החג. אולם המנהג הוא שאין אוכלים מצה עשירה כלל.{{מקור}}


==טעם המצווה==
==טעם המצווה==


==מצה שרויה==
==מצה שרויה==
שורה 42: שורה 42:
===מאכל האמונה והרפואה===
===מאכל האמונה והרפואה===


המצה מכונה "מיכלא דמהימנותא"{{הערה|ספר הזוהר חלק ב' קפג, ב.}} - מאכל ה[[אמונה]], כי אכילת המצה הינה 'סגולה' לתוספת [[אמונה]], ב[[חסידות]] זה מוסבר על פי מאמר [[חז"ל]]: "אין תינוק יודע לקרוא אבא עד שטועם טעם דגן"{{הערה|ברכות דף מ.}} כך גם פועלת המצה אצל אוכלה שידע לקרוא בשם [[השם]] ולדעת ולהכיר במציאותו.
המצה מכונה "מיכלא דמהימנותא"{{הערה|ספר הזוהר חלק ב' קפג, ב.}} - מאכל ה[[אמונה]], כי אכילת המצה הינה 'סגולה' לתוספת [[אמונה]], ב[[חסידות]] זה מוסבר על פי מאמר [[חז"ל]]: "אין תינוק יודע לקרוא אבא עד שטועם טעם דגן"{{הערה|ברכות דף מ.}} כך גם פועלת המצה אצל אוכלה שידע לקרוא בשם [[השם]] ולדעת ולהכיר במציאותו.


שם נוסף למצה בספר [[זוהר]] הוא 'מיכלא דאסוותא' - מאכל הרפואה, סגולה מיוחדת יש במצה לרפואת חולים, חסידו של [[אדמו"ר הזקן]] אשר היה רופא היה נוהג לקבל מהרבי מצות ב[[פסח]] והיה טוחנם ומכין מהם תרופות.
שם נוסף למצה בספר [[זוהר]] הוא 'מיכלא דאסוותא' - מאכל הרפואה, סגולה מיוחדת יש במצה לרפואת חולים, חסידו של [[אדמו"ר הזקן]] אשר היה רופא היה נוהג לקבל מהרבי מצות ב[[פסח]] והיה טוחנם ומכין מהם תרופות.

תפריט ניווט