מצה: הבדלים בין גרסאות בדף

במקומות נוספים בתורה נאמר החיוב לאכול מצה: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"{{הערה|במדבר ט, יא.}} "לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ"{{הערה|דברים טז, ג.}}  

אמנם הלימוד העיקרי הוא לימוד זה.{{הערה|ראה רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ו הלכה א ובלחם משנה שם, ובציטוט הגמרא לקמן בפנים.}}

{{ציטוט|מרכאות=לא|תוכן=אמר רבא מצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן. ומאי שנא מרור דכתיב (במדבר ט-יא) על מצות ומרורים - בזמן דאיכא פסח יש מרור ובזמן דליכא פסח ליכא מרור, מצה נמי הא כתיב על מצות ומרורים? מצה מיהדר הדר ביה קרא (שמות יב-יח) בערב תאכלו מצות. ורב אחא בר יעקב אמר אחד זה ואחד זה דרבנן...תניא כוותיה דרבא (דברים טז-ח) ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' אלקיך מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות... יכול אף לילה הראשון רשות תלמוד לומר על מצות ומרורים יאכלוהו אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים בזמן שאין בית המקדש קיים מנין ת''ל בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה.|מקור=פסחים קכ, א}}

אמנם בשאר ימי [[חג הפסח]] על אף איסור אכילת חמץ אין חובה לאכול מצה דווקא וכדרשת חז"ל המובא לעיל "מה שביעי רשות אף ששת ימים רשות".