רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

|תמונה=[[תמונה:אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - תמונה קטנה.JPG|250px|]]

|רבותיו=[[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר זי"ע)|לוי יצחק שניאורסון]], [[אדמו"ר הריי"צ]]

|חיבוריו=[[ליקוטי שיחות (ספר)|ליקוטי שיחות]] ועוד (ראה [[אדמו"ר זי"ע #חיבוריו|בהמשך]])

'''[[רבי]] מנחם מענדל שניאורסון''' (נכתב ב[[אידיש]] '''שניאורסאהן'''. מכונה '''אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע''', '''הרבי מ[[לובביץ']]''', '' או בקיצור '''הרבי''') הוא ה[[נשיא]] השביעי של [[חסידות חב"ד]] ומנהיג [[רוחני]] לעולם כולו ול[[יהודים]] בפרט. נולד ב[[ניקולייב]] ביום [[י"א בניסן]] שנת [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902) לרבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר זי"ע)|חנה שניאורסון]] וביום [[ג' בתמוז]] שנת [[תשנ"ד]] הסתלק. בקרב [[חסיד]]י [[חב"ד]] התייחסויות ליום ג' בתמוז כיום מאוד עצוב אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך ה[[גאולה]] [[:הערת שוליים|זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי [[רש"י]] בסוף ספר כלומר, [[נכסה וחוזר ונגלה]]}}.

[[קובץ:הרבי בילדותו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בגיל שנתיים וחצי ([[תרס"ד]])]]רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד ביום שישי, [[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] (18 באפריל 1902){{הערה|תאריך הולדתו של הרבי נודע רק כשהרבי הדפיס את ספרו הראשון [[לוח היום יום]] עם פתגמים לימות השנה. בפתגם של יום [[י"א בניסן]] נכתב: {{ציטוטון|ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], על האדם להתבודד, ולהעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תקון ו[[תשובה]] ישוב ויתקנם}}, דבר זה היה מעין רמז לחסידי חב"ד על יום הולדתו של הרבי}}, בעיירה הרוסית-אוקראינית [[ניקולייב]] לרב [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק]]{{הערה|מצד אביו, הרבי הינו דור שישי ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]: אביו רבי לוי יצחק הינו בנו של רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר זי"ע)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]], בנו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק שניאורסון]] בנו של רבי [[ברוך שלום שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ברוך שלום שניאורסון]], בנו בכורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] - שהיה גם סב אשתו, [[הרבנית חיה מושקא]].}} ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר זי"ע)|חנה שניאורסון]]. אמו הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רבה של ניקולייב. ביום [[י"ח בניסן]] נערכה ה[[ברית מילה]] והסעודה התקיימה בבית סבו של הרבי, הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ו[[יהודי]]ם רבים מ[[ניקולייב]] השתתפו בחגיגה. במהלך סעודת הברית דרשו סבותיו ואביו של הרבי, כאשר האחרון קישר בין חגיגת הברית לבין יום הולדתו שלו שחל באותו יום{{הערה|אביו של הרבי נולד ב[[י"ח בניסן]] שנת [[תרל"ח]].}}. הילד נקרא בשם "מנחם מענדל" על שם סב-סבו, ה[[אדמו"ר הצמח צדק]].

בקיץ [[תרפ"ב]] ביקר הרבי ב[[חרקוב]] על מנת לשוחח עם רופאים בקשר למצבו הרפואי של אחיו [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר זי"ע)|דובער שניאורסון]] ובאותה הזדמנות גם ביקר ב[[תומכי תמימים חרקוב]]<ref>[[היום יום]] מהדורת [[תשס"ט]].</ref>. ב[[חודש חשוון]] שנת [[תרפ"ג]] נסע עם אחיו ל[[רוסטוב]] אל [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=באותה נסיעה השתתף בבריתו של הרב [[אברהם סקובלו]].}}.

{{ערך מורחב|חתונת אדמו"ר זי"ע}}

ביום [[ו' בכסלו]] [[תרפ"ט]] בא הרבי בקישורי שידוכים עם מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר זי"ע)|חיה מושקא שניאורסון]], בתו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. החגיגה התקיימה בעיר [[ריגא]]{{הערת שוליים|מסופר, שלפני החופה שאל ר' [[בערל משה שמוטקין]] את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי ב[[בבלי]] וב[[ירושלמי]], יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".}}. בשבת [[פרשת ויצא]], ביום [[י"א בכסלו]], היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר ה[[תפילה]] התקיימה [[התוועדות]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]], בו אמר [[מאמר]] [[ד"ה]] "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".