אברהם חנוך גליצנשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
נולד בשנת [[תרפ"ט]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומזכירו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[אברהם יצחק קוק]].
נולד בשנת [[תרפ"ט]] ב[[ירושלים]] לאביו הרב [[שמעון גליצנשטיין]], מזכיר ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומזכירו של [[הרבנות הראשית|הרב הראשי]] הרב [[אברהם יצחק קוק]].


למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, ולאחר נישואיו שימש מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ב[[כ' בכסלו]] [[תש"י]] (1950) קיבל מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ובו צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר ישיבות תומכי תמימים. במכתב נכתב בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי "הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, ב[[י' שבט תש"י]], נסתלק אדמו"ר הריי"צ.
למד בישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש, ולאחר נישואיו לבתו של החסיד ר' [[אברהם פאריז]] שימש מזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ב[[כ' בכסלו]] [[תש"י]] (1950) קיבל מכתב מ[[אדמו"ר הריי"צ]] ובו צרור הוראות כיצד עליו להתנהג כמזכיר ישיבות תומכי תמימים. במכתב נכתב בפרוטרוט כיצד לטפל בענייני המוסד וציין הוראות רבות על דרכי העבודה. הרבי הדגיש כי "הצלחתו של מוסד תלויה בעבודתו של המזכיר, והצלחתו של המזכיר מותנית בסדר בעבודה". כעבור חמישים ימים מיום קבלת המכתב, ב[[י' שבט תש"י]], נסתלק אדמו"ר הריי"צ.


בשנת תשכ"ג ירש את אביו בניהול [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך [[בית חנה]] בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.
בשנת תשכ"ג ירש את אביו בניהול [[ישיבת תורת אמת]] ב[[ירושלים]]. לימים השתלב בניהול מוסדות החינוך [[בית חנה]] בירושלים, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום.
31,664

עריכות

תפריט ניווט