19,351
עריכות
חסידות בעלז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תארים מקובלים
(תארים מקובלים) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]] | [[תמונה:בעלז 3.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת שבנה רבי שלום מבעלז בעיירה בעלז]] | ||
[[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]] | [[קובץ:בעלז 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציוניהם של אדמו"רי בעלזא בעיירה בעלזא שבאוקראיינא]] | ||
חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי | חסידות '''בעלז''' (נכתב ב[[אידיש]] '''בעלזא''') נוסדה על ידי רבי שלום מבעלז תלמידו של [[החוזה מלובלין]]. | ||
== תולדות החסידות == | == תולדות החסידות == | ||
אחרי פטירתו מילא מקומו בנו | אחרי פטירתו מילא מקומו בנו רבי יהושע רוקח מבעלזא. הוא היה גם רב העיירה בעלזא. לאחר פטירתו מילא את מקומו רבי ישכר דוב רוקח מבעלזא, באדמו"רות. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו בכור בניו רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא, הן באדמורו"ת, והן ברבנות העיירה. שאר האחים, ובכללם רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, הכניעו עצמם לאדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלזא זצוקללה"ה. | ||
בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. | בשנות המלחמה עלה רבי אהרן לארץ, אך משפחתו נשארה בעמק הבכא ונספתה יחד עם מליוני היהודים על ידי הנאצים. | ||
לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק | לאחר פטירתו של רבי אהרן, מכיון שבנו הצדיק רבי משה רוקח נספה בשואה ולא המשיך אחריו ממשיך מזרעו, מינו את אחיינו רבי [[יששכר דוב רוקח]] מבעלזא, בנו של רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא, ונכדו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא זצוקללה"ה למלא את מקומו. | ||
רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון | רבי [[יהושע רוקח]], נינו של רבי ישכר דוב הראשון מבעלזא זצוקללה"ה, משמש כאדמו"ר ממחנובקא. רבי יהושע הוא ממשיך של דוד אביו האדמו"ר מ[[מחנובקה]] - לבית [[צ'רנוביל]]. | ||
== חסידי בעלזא עם הרבי == | == חסידי בעלזא עם הרבי == | ||