ישיבה גדולה תורת אמת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏רקע: משפט תמוה, אין טעם להשאיר סתם ערכים 'אדומים'
(←‏רקע: משפט תמוה, אין טעם להשאיר סתם ערכים 'אדומים')
שורה 23: שורה 23:


==רקע==
==רקע==
בשנת תרע"ב שלח הריי"צ את הרב שניאור זלמן הבלין לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]].
בשנת תרע"ב שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] לייסד את ישיבת [[תורת אמת]] ב[[חברון]]. בשנת [[תרע"ד]], בשעה שישיבת "[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]" עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף שלה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת "תורת אמת" חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון - בירושלים.
בשנת [[תרע"ד]], בשעה שישיבת "[[תורת אמת חברון|תורת אמת]]" עדיין התקיימה ב[[חברון]], התקיים סניף ממנה ב[[ירושלים]], וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת "תורת אמת" חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון - בירושלים.


לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת תרע"ד ועד תחילת שנת [[תרפ"ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב [[שלמה זלמן הבלין]] בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]].
לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת תרע"ד ועד תחילת שנת [[תרפ"ב]], נפתחה הישיבה מחדש, על ידי ה[[משפיע]] הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו"ר הריי"צ.


התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.
התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.
שורה 36: שורה 35:
כר"מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. המשפיע בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].
כר"מים בישיבה בירושלים שימשו הרב [[משה אריה לייב שפירא]] והרב [[משה דובער ריבקין]]. מזכיר הישיבה היה הרב [[שמעון גליצנשטיין]]. המשפיע בישיבה היה הרב [[אלטר שימחוביץ]].


בין השנים [[תשי"ג]] - [[תשט"ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[הרבי]]; לבסוף ניצחה חב"ד. פסק זה ידוע כאחד הפעמים בהם התייחס [[הגרי"ש אלישיב]] לרבי בתור ממשיך דרכו של [[הרבי הריי"צ]].
בין השנים [[תשי"ג]] - [[תשט"ז]] התקיים [[דין תורה]] בין [[חנוך הענדל הבלין]] ל[[חסידות חב"ד]] ב[[ארץ הקודש]] על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או ל[[הרבי|רבי]] ממשיכו של הריי"צ ומנהיג חסידות חב"ד; פסק הדין היה שהישבה שייכת לחסידות.


===צוות הישיבה===
===צוות הישיבה===
*הרב [[אברהם יואל לפידות]] - ראש הישיבה.
 
*הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.  
* הרב הרב אברהם יואל לפידות - ראש הישיבה.
*הרב [[יעקב אורנשטיין]] - משגיח.
* הרב יהושע יוזביץ - מנהל.
*הרב [[יחיאל לסקר]] - משגיח ראשי.
* הרב יעקב אורנשטיין - משגיח.
* הרב יחיאל לסקר - משגיח ראשי.


"[[ר"מ|ר"מים]]":
"[[ר"מ|ר"מים]]":
19,443

עריכות

תפריט ניווט