חסידות אשלג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  28 ביולי 2014
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הלוי אשלג ב[[חלוקת דולרים]]]][[קובץ:אדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|רבי אברהם שמחה הלוי אשלג בשיחה עם [[תמים|תמימים]] [[ניו יורק]], [[תשס"ו]]]]
[[קובץ:האדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|הרב יחזקאל הלוי אשלג ב[[חלוקת דולרים]]]][[קובץ:אדמו"ר מאשלג.JPG|ממוזער|שמאל|250px|רבי אברהם שמחה הלוי אשלג בשיחה עם [[תמים|תמימים]] [[ניו יורק]], [[תשס"ו]]]]
'''חסידות אשלג''' היא שושלת של אדמור"ים ומקובלים שהפיצו את דרך הקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה לייב הלוי אשלג ([[ה' בתשרי]] [[ה'תרמ"ה]], [[ורשה]], - [[י' בתשרי]] [[תשט"ו]], [[ישראל]]).
'''חסידות אשלג''' היא שושלת של אדמור"ים ומקובלים שהפיצו את דרך הקבלה, ראש השושלת היה רבי יהודה לייב הלוי אשלג מחבר פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]] ([[ה' בתשרי]] [[ה'תרמ"ה]], [[ורשה]], - [[י' בתשרי]] [[תשט"ו]], [[ישראל]]).


בנו ממשיך דרכו היה ה[[אדמו"ר]] רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", ([[ז' בשבט]] [[תרס"ז]] - [[ה' בתשרי]] [[תשנ"ב]]) מחבר פירוש "הסולם" על [[ספר הזוהר]]. בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג ([[ה' בטבת]] [[תר"ע]]; - [[ז' בכסלו]] [[תשמ"ד]]) היה [[מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של הרב [[יהודה לייב אשלג]] בעל ה"סולם".
בנו ממשיך דרכו היה ה[[אדמו"ר]] רבי ברוך שלום הלוי אשלג, המכונה גם "הרב"ש", ([[ז' בשבט]] [[תרס"ז]] - [[ה' בתשרי]] [[תשנ"ב]]). בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש". הוא למד בצעירותו בישיבת [[תורת אמת]] שב[[ירושלים]]. בן נוסף הוא הרב שלמה בנימין אשלג ([[ה' בטבת]] [[תר"ע]]; - [[ז' בכסלו]] [[תשמ"ד]]) היה [[מקובל]], בנו ומפיץ תורתו של הרב [[יהודה לייב אשלג]] בעל ה"סולם".


בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב יחזקאל הלוי אשלג, שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד קבלה שוחח עם [[הרבי]] בהזדמנויות שונות על הנושא ומאוד רצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. באחד הפעמים בא לביקור אצל [[הרבי]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את [[תורת הקבלה]] ובכך נקרב את ה[[:קטגוריה:ימות המשיח|גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]<REF>[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]</REF> שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.
בנו של הרב שלמה בנימין הוא הרב יחזקאל הלוי אשלג, שהקים בית מדרש ברחוב אבן עזרא בבני ברק. רבי יחזקאל שמאוד מדרבן ללימוד קבלה שוחח עם [[הרבי]] בהזדמנויות שונות על הנושא ומאוד רצה שהרבי ידבר עם חסידיו על לימוד הקבלה. באחד הפעמים בא לביקור אצל [[הרבי]] וביקש ממנו לחתום על קול קורא שכל עם ישראל ילמדו את [[תורת הקבלה]] ובכך נקרב את ה[[:קטגוריה:ימות המשיח|גאולה]] השלימה. מבוסס על הנאמר ב[[ספר הזהר]] שבספר הזהר יצאו מה[[גלות]] ב[[רחמים]]. הרבי השיב לו, כי מקובל ב[[חב"ד]] ש[[חסידות]] חב"ד בנויה על פי יסודות הקבלה אך בשיטה של [[חכמה]] [[בינה]] [[דעת]], וממילא מי שלומד תורת חב"ד לומד גם קבלה. כשהאדמו"ר הכפיל את בקשתו השיב [[הרבי]] שבתור נכד של [[אדמו"ר הזקן]] אינו יכול לחתום על פתק שצריך ללמוד את תורת הקבלה, שעלול להיות משמע בזה שבתורת [[חב"ד]] אין יוצאים ידי חובה. המשיך האדמו"ר והביא ראיה מלשון [[אדמו"ר הזקן]]<REF>[[אגרת הקודש]] [[אגרת הקודש - פרק כ"ה|סוף פרק כ"ה]]</REF> שכותב "דברי [[הבעש"ט]] לפי קבלת [[האריז"ל]]" ומשמע מזה שאינו קבלה ממש. אך הרבי השיב כי כיון שה[[אדמו"ר הזקן]] כותב בפירוש ב[[אגרת הקודש]] אחרת, לא יתכן שסתר את דבריו במקום אחר.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט