ועד הנחות בלה"ק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עריכה כללית
(←‏הוצאה לאור: לפחות משהו טוב יצא מזה שמחקו את השורות שהיו כאן לפני :-))
(עריכה כללית)
שורה 4: שורה 4:
==תולדות הוועד==
==תולדות הוועד==
===שנים ראשונות===
===שנים ראשונות===
הוועד נוסד בחודש ניסן [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מני מנחם מענדל וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך, הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] באה"ק הופקד הרב [[דובער חן]].
הוועד נוסד בחודש ניסן [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מני מנחם מענדל וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] באה"ק הופקד הרב [[דובער חן]].


הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].
הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].


בשנת [[תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני עיתונים [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגמיינר ז'ורנאל]] לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. בשביל כך כל מערכת היתה צריכה את השיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, ו[[ועד הנחות התמימים]] באידיש. אך [[הרבי]] לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים). היה קצת בלאגן, עד שבסוף שנת [[תשמ"ז]] נקבע (אצל הרב [[זלמן שמעון דוורקין]] ע"ה) הסכם בין הוועד לבין [[ועד הנחות התמימים]] לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש.
בשנת [[תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני עיתונים [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגמיינר ז'ורנאל]] לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, ו[[ועד הנחות התמימים]] באידיש. [[הרבי]] לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבסוף שנת [[תשמ"ז]] נקבע (על ידי הרב [[זלמן שמעון דוורקין]] ע"ה) הסכם בין הוועד לבין [[ועד הנחות התמימים]], לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש.
וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.
וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.


החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, למעשה, משנת [[תשמ"ב]] עד שנת [[תשנ"ב]] יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בתקופה זו. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).
החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]]. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).


בתחילת קיץ [[תשנ"א]] הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770 תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.
בתחילת קיץ [[תשנ"א]] הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770, תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.


===התפתחות הוועד===
===התפתחות הוועד===
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בהוראת [[הרבי]], ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].
בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בהוראת [[הרבי]], ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].


עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, מתרכזת בעיקר באיסוף תירגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של תורת הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]] (1981-1950). עד עתה (שנת [[תשע"ג]]) יצאו לאור ארבעים ותשע כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד אמצע שנת [[תשכ"ז]].
עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, מתרכזת בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]]. נכון להיום (שנת [[תשע"ג]]) יצאו לאור ארבעים ותשעה כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד אמצע שנת [[תשכ"ז]].


במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 סיון תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.
במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 סיון תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.


מכון זה נחשב כיום למכון ההוצאה העיקרי הפועל להדפסת ספרי תורתו של הרבי, והוא פועל במקביל ל[[ועד להפצת שיחות]] ותחת הנהלת [[אוצר החסידים]].
מכון זה נחשב כיום למכון ההוצאה העיקרי הפועל להדפסת ספרי תורתו של הרבי, והוא פועל במקביל ל[[ועד להפצת שיחות]] ותחת הנהלת [[אוצר החסידים]].

תפריט ניווט