107
עריכות
נגאלים מהעצלות (שיחה | תרומות) (פרט) תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
שורה 6: | שורה 6: | ||
את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה נשמה. כך היה עד שהגיע ל[[חב"ד]]. היה זה כאשר הזדמן לו להגיע ל[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], שם הוקסם מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. נקפו שנים, במהלכן התגייס ברוך לשרות צבאי. כאשר סיים את השרות, החליט לחזור לישיבה בלוד. בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק]] לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של [[ארצות הברית]] אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי. | את לימודי היסודי והתיכון עשה נחשון במערכת החינוך הדתית, אך לא מצא בה נשמה. כך היה עד שהגיע ל[[חב"ד]]. היה זה כאשר הזדמן לו להגיע ל[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד בלוד]], שם הוקסם מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. נקפו שנים, במהלכן התגייס ברוך לשרות צבאי. כאשר סיים את השרות, החליט לחזור לישיבה בלוד. בשלב מסוים כתב לרבי כי ברצונו להכיר מקרוב את הרבי. הרבי בתשובה שלח אליו הזמנה רשמית מטעם [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית|ישיבת חב"ד המרכזית בניו-יורק]] לבוא וללמוד במקום, הכוללת התחייבות לכל הוצאות כלכלתו. עם הזמנה כזאת קיבל ברוך משלטונות ההגירה של [[ארצות הברית]] אשרה לשהייה ארוכה שם, ועד מהרה הגיע לרבי. | ||
לאחר סיום שירותו | לאחר סיום שירותו ה[[צה"ל]]י גם את לימודיו המקצועיים אצל האמן שלמה נרני. נרני העריך מאד את עבודותיו של נחשון וראה בו כיורשו הרוחני. | ||
בשנותיה הראשונות של ה[[ישיבה]] התיכונית [[פרחי אהרן]] ב[[קרית שמואל]], כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין החבד"י במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה ל[[חסידות חב"ד]]. | בשנותיה הראשונות של ה[[ישיבה]] התיכונית [[פרחי אהרן]] ב[[קרית שמואל]], כיהן כמדריך בישיבה. הוא שתל את הגרעין החבד"י במקום, וזכה לקרב בחורים בישיבה ל[[חסידות חב"ד]]. | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
לאחר שנתיים בשכונת [[קראון הייטס]], חזר ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית ב[[חברון]] שהייתה ריקה מ[[יהודים]] מאז [[מאורעות תרפ"ט]], בהם נטבחו יהודי חברון. | לאחר שנתיים בשכונת [[קראון הייטס]], חזר ל[[ארץ ישראל]] והתגורר ב[[ירושלים]]. בשנת [[תשכ"ז]], מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]], נחשון ורעייתו שרה, יחד עם שש משפחות נוספות, חידשו את הנוכחות היהודית ב[[חברון]] שהייתה ריקה מ[[יהודים]] מאז [[מאורעות תרפ"ט]], בהם נטבחו יהודי חברון. | ||
בו' כסלו [[תשל"ט]], 15 שנה מהיחידות הראשונה, זכה למחווה נדירה יוצאת דופן, כאשר [[הרבי]] הגיע לבקר בתערוכת ציורים שהציג ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]] בתחילה רצה להביא ציורים לחדרו של הרבי, אך הרבי הורה לו לעשות תערוכה ב[[מרכז חב"ד העולמי]], ואף הוסיף 'אני אהיה הפותח'... הרבי שהה במקום במשך 50 דקות, העיר הערות על ציוריו, ובתום הביקור אמר לו 'אני מבקש שתפיץ את הציורים בכל האמצעים, בכל העולם'. הרבי גם דרש ממנו לשזור בין הציורים [[חסידים]] [[שמחה|שמחים]] ורוקדים. | |||
== הרבי בתערוכת הציורים של נחשון == | == הרבי בתערוכת הציורים של נחשון == |
עריכות