31,671
עריכות
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
(התחלת עריכה. נראה אם יהיה לי כח להמשיך מתישהו) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי וספר התורה]]'''ספר התורה של הרבי''' הינו ספר תורה | [[קובץ:הרבי והתורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי וספר התורה]] | ||
'''ספר התורה של הרבי''' הינו ספר תורה מזערי בעל היסטוריה עתיקה המיוחס ל{{ה|אחים מסלאוויטא}}. הספר הוענק לרבי על ידי הרב [[משה אשכנזי]] שרכש אותו תמורת סכום כסף גדול, והרבי נהג לרקוד איתו בשעת ההקפות ב[[שמחת תורה]]. | |||
==רכישת הספר== | |||
הרב [[משה אשכנזי]] נודע מכך שספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם ב[[ארץ הקודש]], והוא ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק. הוא הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. | הרב [[משה אשכנזי]] נודע מכך שספר התורה של המדפיסים הידועים מסלאוויטא נמצא ברשות הצאצאים שלהם ב[[ארץ הקודש]], והוא ביקש לקנות מהם את הספר, אלא שהיורשים ביקשו עבורו סכום עתק. הוא הלך ללוות מגמ"ח חשוב חמש מאות לירות - סכום אגדי בימים ההם - בכדי לקנות את הספר ושלחו אל הרבי במתנה. | ||
שורה 8: | שורה 8: | ||
את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. כעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי שכדי שעל ספר תורה של הרבי לא יהיה אף פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את החוב בשלימותו, בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים. | את החוב הכבד שלקח על עצמו, שילם בתשלומים מידי חודש בחודשו עד שהצליח לפרוע את החוב כולו. כעבור תקופה פגש במנהל הגמ"ח שתמה מדוע לא השיב לו את ההלוואה. הרב אשכנזי הזכיר לו כי החזיר מידי חודש סכום גדול, וכל החוב כבר נפרע, אולם מנהל הגמ"ח התעקש שהוא לא קיבל אף לא לירה אחת. ר' משה אמר לו כי שכדי שעל ספר תורה של הרבי לא יהיה אף פקפוק כלשהו, הוא ישלם לו שוב את החוב בשלימותו, בלי ויכוחים. ואכן, תוך זמן קצר קיבל מנהל הגמ"ח חמש מאות לירות ללא אומר ודברים. | ||
==ספר התורה כיום== | |||
כיום, הספר מופקד למשמרת בתא מיוחד בצידו השמאלי של [[ארון קודש|ארון הקודש]] ב-[[770]], והוא משמש לקריאת המפטיר ב{{ה|ימים הנוראים}}, [[חנוכה]], [[פורים]] ובמועדים נוספים. | |||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] |
עריכות