תומכי תמימים קורסק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עריכה חדשה
מ (החלפת טקסט – "’" ב־"'")
(עריכה חדשה)
שורה 1: שורה 1:
בשנת תרצ"א הגיע לעיר זו הרה"ת בנימין אליהו גורודצקי ויסד בה מחלקה מישיבת תומכי-תמימים, אך עוד קודם לכן שהו בעיר זו כמה קבוצות של תלמידים שלמדו את מלאכת השחיטה אצל השו"ב המקומי הרה"ת שמואל זלמנוב. בשנת תרצ"ו נאלצה מחלקה זו להסגר, אך באותה שנה נפתחה שוב הישיבה, כשהפעם מיועדת המחלקה לתלמידים צעירים ומנוהלת על-ידי הרה"ת יונה כהן. הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש אייר ת"ש שאז אסרו השלטונות כמה מן התלמידים והישיבה נסגרה.
'''ישיבת תומכי תמימים קורסק''' החלה לפעול [[קורסק|בעיר]] החל משנת [[תרצ"ג]] עבור בחורים מבוגרים.


ישיבה חב"דית מחתרתית פעלה בעיר [[קורסק]] החל משנת [[תרצ"ג]], אז נפתחה במקום מחלקה לבחורים מבוגרים.


במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת [[תרצ"ה]], אז נפתחה [[תומכי תמימים ווראניז'|בווראניז']] מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים [[מיכאל טייטלבוים]], [[שלום וילנקין]] ו[[שאול שטיינבאק]]. שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק.
== מחלקה לבחורים מבוגרים ==
==מחלקה לבחורים צעירים==  


בשנת [[תרצ"ז]] נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני ‎12-15‏. בראש הישיבה עמד הת' [[יחיאל מיכל רפפורט]], ואיתו עמו חבריו התמימים [[דובער גולדשמיד]] ו[[שמעון שטילרמן]]. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, בחסידות ובנגלה ובשו"ע, ותוך כדי למדו בינם לבין-עצמם לימודי הסמכה לרבנות.  
במתכונת זו התקיימה הישיבה עד שנת [[תרצ”ה]], אז נפתחה ב[[תומכי תמימים ווראניז|ווראניז’]] מחלקה לבחורים מבוגרים, אליה נסעו התמימים [[מיכאל טייטלבוים]], [[שלום וילנקין]], [[שאול שטיינבאק]]. שאר התלמידים, הצעירים יותר, המשיכו ללמוד בקורסק.  


כעבור שנה חלה ר' מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו ב[[קייב]]. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר' [[שמעון שטילרמן]], וב[[תרצ"ט]] נשלח למקום הרב [[חנוך העניך רפפורט]] (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי.  
למחרת [[יום הכיפורים]] [[תרצ”ו]] נקראו שלשה מהבחורים לצבא. הם שיגרו מכתב דחוף ל{{ה|רבי הריי"צ}} ובקשו את ברכתו. כאשר התייצבו, הם נשאלו שאלות רבות על עבודתם, מקום מגוריהם, משפחתם, ורק לאחר שחתמו על כל הטפסים שוחררו. כעבור מספר ימים נקראו שוב למבחן ואז קיבלו פטור המשחררם מהצבא. כאשר קיבלו את הפטור בישרו לרבי הריי"צ: "הבראנו", ורבינו השיבם: "מזל טוב לשלשתכם וברוכים תהיו בכל עבודתכם...".  


==הקג"ב בעקבות הישיבה==
הישיבה הייתה במצב רוחני מעולה, בעוד שהמצב הגשמי היה קשה מנשוא. עדות לכך ניתן למצוא במכתב ששיגר ל{{ה|רבי הריי"צ}} [[הת']] [[שמעון שטיינבאק]] בשם תלמידי הישיבה: {{ציטוטון|כפי שפה עובדים ו’ פועלים [{{=}}תלמידים] עבודת הקודש [{{=}}[[לימוד תורה|לימוד התורה]]], בסדר נכון כמקודם, ח’ שעות נגלה וד’ שעות [[דא”ח]], כידוע לכבודו, ומצבינו הגשמי בדרגא התחתונה, ואנו סובלים חרפת רעב בפועל ממש, ה’ ירחם, וע"כ [{{=}}ועל כן] באתי לבקש מכבודו בבקשה כפולה ומכופלת שישתדל עבורינו בכל האפשרות וישלח ממוצעים [{{=}}כסף למחיה]}}.


עד סוף תרצ"ט למדו התלמידים בבית הכנסת של העיר, ואז התגלה שהקג"ב בעקבות הישיבה. מאז, התקיימו הלימודים בבתים פרטים.
ובאגרת נוספת כותב [[יוסף וילנקין]]: {{ציטוטון|ונבקש לכבודם שישתדלו נא לשלוח לנו, כי צריכים אנו ביותר. וגם נוסף עובד אחד מקיעוו [{{=}}[[קייב]]}}, כי נחלו העובדים ר”ל [{{=}}רחמנא ליצלן] וד”ל [{{=}}ודי למבין. ביטוי הבא במקום שאי אפשר לפרט] [באותו זמן סגרה המשטרה את הישיבה בעיר קייב והתלמידים התפזרו לכל מיני ערים וזאת כוונתו נחלו העובדים]. השי”ת [{{=}}השם יתברך] ישמרינו מכל רע ח”ו}}.  


אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסויימת, היה ר' [[מענדל שיינמן]]. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר' [[בערל זלדין]], ר' [[ברוך שיפרין]] ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר -לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות.  
== מחלקה לבחורים צעירים ==
בשנת [[תרצ”ז]] נפתחה בקורסק מחלקה לבחורים צעירים בני ‎12-15‏. ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] עמד [[הת’]] [[יחיאל מיכל רפפורט]], ואיתו חבריו התמימים [[דובער גולדשמיד]] ו[[שמעון שטילרמן]]. שלושה תלמידים אלה מסרו שיעורים לחילופין, ב[[חסידות]], ב[[נגלה]] וב[[שולחן ערוך]], ותוך כדי למדו בינם לבין עצמם לימודי [[הסמכה לרבנות]].


הקג"ב המשיך כל העת במעקבו אחר הישיבה. יום אחד, כשיצאו מספר בחורים לרחוב, ניגשו אליהם שוטרים ועצרו אותם. בבית המעצר חקרו אותם, מה הם עושים ולאן הם הולכים, וב"ה הם לא הצליחו להוציא מהם מידע.  
כעבור שנה חלה ר’ מיכל עקב התנאים הקשים והאוכל הירוד והוכרח לחזור לבית הוריו בקייב. את מקומו מילא במשך תקופה קצרה ר’ שמעון שטילרמן, ובשנת [[תרצ”ט]] נשלח למקום הרב [[חנוך העניך רפפורט]] (אחיו של מיכל) שהיה בן 18, בברכת הרבי.  


לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות במוסקבה ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה.
מלבד העול הרוחני, היה מוטל על הבחורים המבוגרים גם העול הגשמי, אשר פעמים היווה עול כבד במיוחד.  


הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש מנחם-אב [[ת"ש]].
== התנכלות השלטונות ==
עד סוף שנת [[תרצ”ט]] למדו התלמידים ב[[בית הכנסת]] של העיר, ואז התגלה שה[[קג”ב]] בעקבות הישיבה. מאז, התקיימו הלימודים בבתים פרטים. מכיון שהסכנה היתה גדולה לא יכלו לשהות בבית אחד זמן רב, ולכן נדדה הישיבה מבית לבית.  


==התלמידים שלמדו בישיבה בין השנים תרצ"ג - ת"ש:==
אחד החסידים שבביתו שכנה הישיבה תקופה מסוימת, היה ר’ [[מענדל שיינמן]]. הישיבה עברה בביתם של חסידים נוספים, כמו ר’ [[בערל זלדין]], ר’ [[ברוך שיפרין]], ועוד. לאחר זמן התגברה הסכנה והישיבה נאלצה לעבור לצד השני של הנהר - לבתים של גוים. הייתה תקופה שהלימודים התקיימו ברפת של פרות.


[[שאול שטיינבאק]], [[יוסף ווילנקין]], [[שלום אליהו ווילנקין]], [[יעקב דובער גולדשמיד]], [[שרגא מלך קפלן]], [[מיכאל טייטלבוים]], [[יחיאל מיכל רפפורט]], [[שמעון שטילרמן]], [[מרדכי לווין]], [[שלום בער פרידמן]], [[ישעיה גופין]], [[שניאור זלמן לוין]], [[הירשל סלווין]], [[רפאל ווילשאנסקי]], [[חיים בער ווילשאנסקי]], [[יהושע רסקין]], [[שלום דוב בער פבזנר]], [[הערשיל צייטלין]], [[יצחק גנזבורג]], [[שניאור זלמן קצנלנבויגן]], [[שלום בער מענקין]], [[בן ציון קצנלסון]]. [[אברהם לווין]], [[משה לווין]], [[שלום מענדל קלמנסון]].
הקג”ב המשיך כל העת במעקבו אחר הישיבה. באחד הימים כשיצאו מספר בחורים לרחוב, ניגשו אליהם שוטרים ועצרו אותם. בבית המעצר חקרו אותם, מה הם עושים ולאן הם הולכים, והתלמידים שתקו בחקירות ולא גילו דבר.


לאור התקריות נסע התמים העניך רפפורט למרכז הישיבות ב[[מוסקבה]] ולאחר שסיפר להם את כל המאורעות, הוחלט שבעקבות הסכנות תעבור הישיבה בקרוב לגרוזיה, שם המקום בטוח בהרבה, מכיון שהשלטונות פחדו מהגרוזינים שהיו אנשים תקיפים ביותר.
הישיבה המשיכה להתקיים עד חודש [[מנחם אב]] [[ת”ש]].
== תלמידי הישיבה ==
בשנים הראשונות של הישיבה למדו בה ה[[תמימים]]: [[בנציון קצנלסון]], [[שאול שטיינבאק]], [[יוסף וילנקין]], [[שלום וילנקין]]. במשך הזמן נוספו אליהם בחורים נוספים שלמדו ב[[תומכי תמימים קייב|קייב]] ועברו עם סגירתה של הישיבה שם, ביניהם: [[יעקב דובער גולדשמיד]], [[אלימלך קפלן]], [[מיכאל טייטלבוים]], [[מיכאל רפפורט]], [[שמעון שטילרמן]].
בחורים נוספים שלמדו במשך השנים:
[[מרדכי לוין]], [[שלום בער פרידמן]], [[ישעיה גופין]], [[שניאור זלמן לוין]], [[הירשל סלאוין]], [[רפאל וילשנסקי]], [[חיים בער ווילשנסקי]], [[יהושע רסקין]], [[שלום דוב בער פעווזנר]], [[הערשיל צייטלין]], [[יצחק גינזבורג]], [[שניאור זלמן קצנלנבויגן]], [[שלום בער מענקין]], [[אברהם לוין]], [[משה לוין]], [[שלום מענדל קלמנסון]].
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ק]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ק]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו|ק]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד ברוסיה|ק]]

תפריט ניווט