תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 34 בתים ,  27 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – "כ"ק אדמו"ר מה"מ" ב־"הרבי"
מ (החלפת טקסט – "לקו"ש " ב־"ליקוטי שיחות")
מ (החלפת טקסט – "כ"ק אדמו"ר מה"מ" ב־"הרבי")
שורה 19: שורה 19:
מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה<ref>שו"ע סימן תקס"ו ס"ו בשם יש מי שאומר, והובא למעשה בשו"ת צמח-צדק (שער-המילואים חלק א' סימן י, ובמהדורת תשנ"ד או"ח סימן קי). במשנ"ב ס"ק כ הביא מסידור דרך-החיים דה"ה למי שאין בדעתו להשלים התענית, ויש מקילין בזה (שערי-אפרים ש"א ס"ט רק במקום צורך גדול, ובשו"ת שואל ומשיב תנינא חלק ב' סימן נח ושו"ת אפרקסתא דעניא סימן עז מקילין בכלל, ולכאורה כן משמע משו"ת הצמח-צדק הנ"ל המביא לצירוף גם "ז' שאכלו פחות מכשיעור" שהרי מדובר שאחר כך יאכלו כרגיל).</ref>. ואם קראוהו בשחרית – יעלה<ref>לוח כולל-חב"ד.</ref>.
מי שאינו מתענה, לא יקראוהו לעלות לתורה<ref>שו"ע סימן תקס"ו ס"ו בשם יש מי שאומר, והובא למעשה בשו"ת צמח-צדק (שער-המילואים חלק א' סימן י, ובמהדורת תשנ"ד או"ח סימן קי). במשנ"ב ס"ק כ הביא מסידור דרך-החיים דה"ה למי שאין בדעתו להשלים התענית, ויש מקילין בזה (שערי-אפרים ש"א ס"ט רק במקום צורך גדול, ובשו"ת שואל ומשיב תנינא חלק ב' סימן נח ושו"ת אפרקסתא דעניא סימן עז מקילין בכלל, ולכאורה כן משמע משו"ת הצמח-צדק הנ"ל המביא לצירוף גם "ז' שאכלו פחות מכשיעור" שהרי מדובר שאחר כך יאכלו כרגיל).</ref>. ואם קראוהו בשחרית – יעלה<ref>לוח כולל-חב"ד.</ref>.


את הפסוקים: "שוב מחרון אפך...", "ה' ה' א-ל רחום... ונקה", "וסלחת לעווננו" – אומר הציבור בקול רם ורק אחר שסיימו, אומרם הקורא בתורה<ref>שערי-אפרים שער ח סעיף קז</ref>. כ"ק אדמו"ר מה"מ, כשעלה לתורה, התחיל לאומרם יחד עם הציבור<ref>וסיים עם הש"ץ, 'התקשרות' גיליון מ ס"ע 18. ודלא כמו שכתוב בשערי-אפרים שם, שאומר רק עם הש"ץ.</ref>.
את הפסוקים: "שוב מחרון אפך...", "ה' ה' א-ל רחום... ונקה", "וסלחת לעווננו" – אומר הציבור בקול רם ורק אחר שסיימו, אומרם הקורא בתורה<ref>שערי-אפרים שער ח סעיף קז</ref>. הרבי, כשעלה לתורה, התחיל לאומרם יחד עם הציבור<ref>וסיים עם הש"ץ, 'התקשרות' גיליון מ ס"ע 18. ודלא כמו שכתוב בשערי-אפרים שם, שאומר רק עם הש"ץ.</ref>.


בקריאת הפסוק "ויקרא בשם ה'"<ref>לוח כולל-חב"ד, צום גדליה. במג"א (תקס"ח ס"ק ה, בשם אבודרהם) כ' זאת על האמירה בתפילה. ומש"כ זאת בלוח רק בקשר לקרה"ת, י"ל כיוון ששם חייבים לקרוא דווקא כפי הטעמים (ליקוטי-שיחות כרך טז עמ' 572. ומשמעם – שה' קרא, כפי' רשב"ם וראב"ע, וכ"פ הרא"ם בדעת רש"י), אבל בתפילה ייתכן לפרש שמשה קרא (כפי' האברבנאל, וכ"פ הגו"א והדברי דוד בדעת רש"י. גם בדרז"ל יש מקום לב' הדעות, ראה תורה-שלמה שם אותיות מח-נה). לפי הנהוג, וכן נהג הרבי, כשאומרים 'א-ל מלך' מפסיקים בין התיבות הללו (כיוון שאז מצטטים את הפסוק ממש), מה שאין כן כשאומרים 'א-ל ארך אפים'. וע"ע.</ref> יש להפסיק מעט בין "בשם" ל-"ה'", כי בפסוק מופיע תחת המלה "בשם" טעם מפסיק, הטעם 'טיפחא'.
בקריאת הפסוק "ויקרא בשם ה'"<ref>לוח כולל-חב"ד, צום גדליה. במג"א (תקס"ח ס"ק ה, בשם אבודרהם) כ' זאת על האמירה בתפילה. ומש"כ זאת בלוח רק בקשר לקרה"ת, י"ל כיוון ששם חייבים לקרוא דווקא כפי הטעמים (ליקוטי-שיחות כרך טז עמ' 572. ומשמעם – שה' קרא, כפי' רשב"ם וראב"ע, וכ"פ הרא"ם בדעת רש"י), אבל בתפילה ייתכן לפרש שמשה קרא (כפי' האברבנאל, וכ"פ הגו"א והדברי דוד בדעת רש"י. גם בדרז"ל יש מקום לב' הדעות, ראה תורה-שלמה שם אותיות מח-נה). לפי הנהוג, וכן נהג הרבי, כשאומרים 'א-ל מלך' מפסיקים בין התיבות הללו (כיוון שאז מצטטים את הפסוק ממש), מה שאין כן כשאומרים 'א-ל ארך אפים'. וע"ע.</ref> יש להפסיק מעט בין "בשם" ל-"ה'", כי בפסוק מופיע תחת המלה "בשם" טעם מפסיק, הטעם 'טיפחא'.
שורה 40: שורה 40:
באם התענית נדחה, אומרים תחנון, ו'אבינו מלכנו'<ref>לוח כולל-חב"ד (כיוון שאין זה ערב פורים).</ref>.
באם התענית נדחה, אומרים תחנון, ו'אבינו מלכנו'<ref>לוח כולל-חב"ד (כיוון שאין זה ערב פורים).</ref>.


כ"ק אדמו"ר מה"מ הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי מנחה דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי מנחה (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור תהילים המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי אפשר לפעול זאת – על-כל-פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' – ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב' – הרי 'מחשבה טובה, הקב"ה מצרפה למעשה'"<ref>לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 352, וש"נ.</ref>.
הרבי הנהיג מחדש את המנהג הישן (שמקורו במשנה), לומר 'דברי כיבושין' אחרי מנחה דתענית-ציבור: "כדאי לעורר על המנהג הנ"ל, שבמקומות שאפשר לפעול זאת, יאמרו אחרי מנחה (כמה מילים, לכל הפחות) 'דברי כיבושין', או מזמור תהילים המתאים לעניינים אלו, ובמקומות שמצד טירחא דציבורא [או מצד ביטול מלאכה, וכיוצא-בזה] אי אפשר לפעול זאת – על-כל-פנים יהרהרו במחשבה עניין של 'דברי כיבושין', ומאחר ש'רחמנא ליבא בעי' – ובפרט עניינים הקשורים בתשובה, ש'עיקר התשובה בלב' – הרי 'מחשבה טובה, הקב"ה מצרפה למעשה'"<ref>לקוטי-שיחות כרך כ עמ' 352, וש"נ.</ref>.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
39,916

עריכות

תפריט ניווט