|
|
| שורה 52: |
שורה 52: |
| רק אז החלו האחים שולזינגר לקלוט מעט, עד כמה מופרכת אצל הרבי השיטה הציונית - ועוד ב”קנאות הגדולה מזו של סטמר” - ובה בשעה, באיזו מידה שלא תיאמן היה יקר אצל הרבי כל יהודי, אפילו כזה האוחז “לבינתיים” משיטה זו. | | רק אז החלו האחים שולזינגר לקלוט מעט, עד כמה מופרכת אצל הרבי השיטה הציונית - ועוד ב”קנאות הגדולה מזו של סטמר” - ובה בשעה, באיזו מידה שלא תיאמן היה יקר אצל הרבי כל יהודי, אפילו כזה האוחז “לבינתיים” משיטה זו. |
|
| |
|
| | | (הועתק מגוף הערך - --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:58, 23 אוקטובר 2007 (EDT)) |
| '''עובדה שניה''', אף היא ממקור נאמן, ובה משתקפת התנגדותו החריפה של הרבי לציון ה’ באייר כ”אתחלתא דגאולה” - שייכת לתקופה מאוחרת יותר.
| |
| | |
| הגאון האדיר ר’ חיים צימרמן ע”ה, מה”עילויים” המפורסמים בדור האחרון, היה כידוע יוצא ובא אצל הרבי - הן בהתוועדויות, הן ביחידות והן בקשרי מכתבים - והפליא עד מאוד את גאונותו ולמדנותו של הרבי. ר’ חיים לא רק שלא השתייך בעצמו לעדת החסידים, הוא אף התברך במנה גדושה של תסמונת ה”ווילדער גאון” המבטל בהינף יד גדולים וטובים ולא נושא פנים לאיש.
| |
| | |
| באותה תקופה עדיין לא הוכרעה סוגיית מיקומו של “קו-התאריך” ההלכתי (אותו קו מצפון לדרום כדור הארץ, אשר באופן שרירותי מצידו האחד יהיה יום ראשון בבוקר, ומצידו השני בוקרו של יום שני, וכך בכל יום מימות השבוע). קביעה מדוייקת זו, הכרחית לשמירת השבת והמועדים במקומות שונים ולעוד שורה של נושאים הלכתיים. גדולי התורה שישבו על המדוכה הגיעו לשיטות שונות, וכדרכה של תורה החלו להופיע בדפוס ספרים, זה בונה וזה סותר, כדי להגיע להכרעה בנושא סבוך זה [אגב: גם הרבי “התערב” בענין זה, והביע את דעתו ביחס לכמה נקודות, ובעיקר בקשר לסוגיית ספירת העומר לעובר קו התאריך].
| |
| | |
| ר’ חיים צימרמן הוציא אז לאור עלון תורני (כמדומני בשם “הכרם”), ובו פירסם את שיטתו בסוגיית “קו התאריך”. לאחר מכן אף הוציא ספר עב כרס בשם “אגן הסהר”על נושא זה.
| |
| | |
| גם המחבר של “תורה שלימה”, הגאון הרב מנחם כשר, כתב על נושא קו התאריך. אלא שהוא לא הסכים עם דעתו של הרב צימרמן -דבר לא נורא כשלעצמו -אלא שכל צורת הדיון בשיטתו הייתה רק אגב-אורחא, בלי להזכיר את שמו של ר’ חיים, ופטר שיטה זו בצורה מאוד לא רצינית.
| |
| | |
| יותר מזה לא היה צריך. ר’ חיים נכנס בכל עוצמת חריפותו השכלית והרגשית כדי לענות לרב כשר “מנה אחת אפים” ולעשות משיטתו עפר ואפר; כשהוא לא נמנע מביטויי זלזול, חריגים אף ביחס לרגיל אצלו.
| |
| | |
| כאשר הדפיס ר’ חיים את ספרו האמור “אגן הסהר” (שריכז את שיטתו בנושא), הזדרז להביא “ספר ביכורים”לרבי (זכורני שהוא הדפיס מספר עותקים מצומצם ביותר מהספר). הרבי קיבל אותו בסבר פנים יפות, דיפדף בספר, ואמר, שהוא ערך חיבור אשר רק יחידים יהיו מסוגלים להבין את תוכנו (מאוחר יותר זכה הרב צימרמן גם לקבל מהרבי מכתב ארוך עם הערות על נושאים שונים בספר).
| |
| | |
| עם צאתו מחדר היחידות סיפר ר’ חיים, שהרבי העיר לו בעדינות מירבית, הלמאי השתמש בלשון כה חריפה ויוצאת דופן נגד מחבר מסויים (הוא הרב כשר). “הרי אין זו דרכו של תלמיד חכם אחד להשתמש בלשון שכזו כנגד תלמיד חכם אחר”, טען הרבי. “אלא מאי” - המשיך הרבי ואמר בחיוך - “הא גופא, אולי רצית באמת להוכיח שהלה איננו תלמיד חכם (והרבי פתאום התעטף ברצינות מאויימת) - היית צריך להוכיח זאת בכך שתפרוך את שיטתו אודות ‘הכוס החמישי’”... והרבי המשיך לדבר במרירות גדולה אודות ענין “הכוס החמישי”.
| |
| | |
| - זמן לא רב לפני כן, פירסם הרב כשר קונטרס בשם “כוס חמישי”. בקונטרס זה הביא המחבר דעות שונות, מקורות ומנהגים בנוגע ל”כוס החמישי”של ליל הסדר, הידועה כ”כוסו של אליהו”. לפי דעות רבות קשורה כוס זו עם הגאולה העתידה; אך לדעת כמה מגדולי ישראל, יש לשתות כוס זו אף בזמן הזה. מחבר הקונטרס מגיע למסקנה, אשר להיות והאירועים בארץ-ישראל מצביעים על כך שהגענו ל”אתחלתא דגאולה”, הרי שכעת לכל הדעות יש לשתות את הכוס החמישי...
| |
| | |
| דבר זה כה ציער את הרבי, שדיבר על כך במרירות עצומה הן עם ר’ חיים צימרמן והן עם אישים נוספים (כפי ששמעתי). הרבי אף התבטא בצורה מרחיקת לכת - מדוע אף אחד אינו יוצא חוצץ כראוי נגד החידוש של “כוס החמישי”... (!!).
| |
| | |
| [יש להבהיר כי ה”בעיה” כאן הייתה דווקא משום שכן היה מדובר ב”תלמיד חכם”מובהק ברמתו של הרב כשר. לו היה זה מישהו אחר, ניחא, אך הרב כשר היה מגאוני הדור, ובספרי הרבי מופיעים אלפי ציונים לספריו “תורה שלימה”ו”מפענח צפונות”. דווקא על רקע זה מובן צערו העמוק של הרבי, כיצד נעטף רעיון עוועים זה באיצטלא למדנית, ומפיל חללים רבים].
| |
| | |
| דומני, שסיפור זה מציג בצורה ברורה ביותר את נקודת-המבט של הרבי על “אתחלתא דגאולה”.
| |
|
| |
| כשם שצריך להציב קו ברור המבדיל בין שלילה מוחלטת של הציונות מזה ובין המצוה הגדולה של אהבת ישראל והקירוב שצריך להראות לכל יהודי, אף המכנה עצמו “ציוני” - כך אסור בשום אופן לחשוב, שדבריו של הרבי בשנים האחרונות אודות הגאולה הקרובה, יש בהם שמץ של שייכות לרעיון הציוני של “אתחלתא דגאולה”, דבר שאף עיכב את הגאולה. אדרבה, הרבי בישר לנו שכבר עבר ב”ה הזמן בו הגאולה נדחתה, והגיע זמן גאולתנו. (הועתק מגוף הערך - --[[משתמש:chabadnik|chabadnik]] - [[שיחת משתמש:chabadnik|שיחה]] 11:58, 23 אוקטובר 2007 (EDT))
| |