14,699
עריכות
אוהל אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" "
מ (החלפת טקסט – " [הצמח צדק]] " ב־" הצמח צדק ") |
מ (החלפת טקסט – " נ"ע" ב־" ") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בקיץ [[תש"א]] כבשו הגרמנים את העיירה. ב[[י"ד בחשוון]] [[תש"ב]] רצחו את כל 483 היהודים אשר בה, הי"ד. | בקיץ [[תש"א]] כבשו הגרמנים את העיירה. ב[[י"ד בחשוון]] [[תש"ב]] רצחו את כל 483 היהודים אשר בה, הי"ד. | ||
בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ | בתקופה שנחרבה החצר נחרב גם האהל. גם בית המדרש המחובר לאהל נחרב והנכרים גנבו את כתלי הגדר. בשנת [[תרפ"ד]] (1924) השתדל כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לתקן את האהל, אמנם המצב הכללי הלך והחמיר במשך השנים. | ||
== בניית המצבות מחדש == | == בניית המצבות מחדש == | ||
האפשרות הראשונה שהיתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, היתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מסמרקנד הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]] וכ"ק אדמו"ר מוהר"ש | האפשרות הראשונה שהיתה לאחדים מאנ"ש לבוא לליובאוויטש, היתה בשנת [[תשכ"ו]]. לצורך זה נסע הרב [[דוד גורביץ]], מסמרקנד הרחוקה אל ליובאוויטש, והקים שם את מצבות כ"ק אדמו"ר [[הצמח צדק]] וכ"ק אדמו"ר מוהר"ש ההרוסות. | ||
את האהל בנו מחדש בשנת [[תשמ"ט]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]]. מאז ואילך מרבים אנ"ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. | את האהל בנו מחדש בשנת [[תשמ"ט]], הרב [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]]. מאז ואילך מרבים אנ"ש לנסוע לליובאוויטש, לבקר בחצר רבותינו ולהשתטח על ציוני רבותינו. | ||