אחדות ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2,431 בתים ,  6 במאי 2008
שורה 88: שורה 88:
   
   
([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/32/15/17 ליקוטי שיחות  חלק לב ע' 261])
([http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/32/15/17 ליקוטי שיחות  חלק לב ע' 261])
ובעמדנו בחודש השלישי ביום הזה בו באו אבותינו מדבר סיני, בודאי יודעות פירוש חכמינו ז"ל על הכתוב "ויחן שם ישראל נגד ההר" (בלשון יחיד) – "כולם כאיש אחד בלב אחד", שזו היתה הקדמה לקבלת תורה אחת מה' אחד, ולהיות "גוי אחד בארץ" – להמשיך אחדות ה' בארץ הלזו הגשמית.
ולכאורה, כיצד אפשר להשיג אחדות כזו, אחרי שהבורא ברא בני אדם שאין דיעותיהם שוות, וגם הארץ הלזו שברא משונה היא בכל עניני' ופרטי' מן הקצה אל הקצה?
והביאור בזה מרומז בהפסוק ויתיצבו בתחתית ההר, פירוש שכל ששים רבוא מישראל, הם ונשותיהם ובניהם ובנותיהם העמידו עצמם בתוקף "בתחתית ההר" – בביטול גמור ובשמחה עצומה לקראת קבלת התורה והמצוות, באופן שכל ענינים האחרים היו כלא היו, ועל ידי כך נעשו כאחדים ממש לקבל תורה אחת מה' אחד ולהמשיך אחדות השם – על ידי התורה והמצוות – בארץ.
הערות:
בחודש . . סיני יתרו יט, א.
פירוש חכמינו ז"ל על הכתוב יתרו שם, ב. מכילתא ופרש"י עה"פ. ויק"ר פ"ט, ט. דא"ז פ' השלום. וראה גם תנחומא באָבער יתרו ט. וראה לקו"ש חכ"א ע' 100 ואילך.
''כאיש אחד בלב אחד'' פרש"י עה"פ שם.
''גוי אחד בארץ'' שמואל-ב ז, כג. ועוד.
''להמשיך . . הגשמית'' ראה תניא אגה"ק ס"ט (קיד, א). תו"א וישב כז, סע"ד. ובכ"מ
''ולכאורה . . והביאור כו''' ראה גם לעיל אגרת י'קנ.
''שאין דיעותיהם שוות'' ראה ברכות נח, רע"א. סנהדרין לח, א.
''ויתיצבו בתחתית ההר'' יתרו שם, יז.
''כסיפור חכמינו ז"ל'' מכילתא (הובא בפרש"י) עה"פ שם, ג. שמו"ר פכ"ח, ב. ועוד. וראה לקו"ד ח"ג תקעא, ב ואילך.
([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10157.htm אגרות קודש של הרבי חלק כז, אגרת י'קנז], נדפס גם בלקו"ש  חי"א ע' 250)


כשם שבהקדמה למ"ת הוצרכה להיות אחדותם של ישראל כמו שכתוב "ויחן שם ישראל", "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד", לא רק "כאיש אחד", בכ"ף הדמיון, אלא גם לב אחד ממש - הוצרכה להיות אחדותם של ישראל כהקדמה למלאכת המשכן, כמ"ש "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"23, שכל ישראל נעשו מציאות אחת של קהל ("'''ויקהל'''"), ולא רק "ויקהל" סתם (שבקהל מודגש וניכר שנעשה מריבוי אנשים), אלא "ויקהל '''משה'''" - שמצד בחינת וניצוץ משה שישנו בכל אחד ואחד מישראל24 הרי זה "איש אחד" (משה) ממש.
כשם שבהקדמה למ"ת הוצרכה להיות אחדותם של ישראל כמו שכתוב "ויחן שם ישראל", "ויחן" לשון יחיד, "כאיש אחד בלב אחד", לא רק "כאיש אחד", בכ"ף הדמיון, אלא גם לב אחד ממש - הוצרכה להיות אחדותם של ישראל כהקדמה למלאכת המשכן, כמ"ש "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל"23, שכל ישראל נעשו מציאות אחת של קהל ("'''ויקהל'''"), ולא רק "ויקהל" סתם (שבקהל מודגש וניכר שנעשה מריבוי אנשים), אלא "ויקהל '''משה'''" - שמצד בחינת וניצוץ משה שישנו בכל אחד ואחד מישראל24 הרי זה "איש אחד" (משה) ממש.
משתמש אלמוני