39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – " ע"פ " ב־" על פי ") |
מ (החלפת טקסט – " סי' " ב־" סימן ") |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
באנציקלופדיה תלמודית<ref>כרך כד, ימות המשיח [טור תקעח] בפרק א (מהותם וזמנם)</ref> ימות המשיח מוגדרים באופן הבא: (מראי מקומות כאן הם על פי האנציקלופדיה התלמודית) | באנציקלופדיה תלמודית<ref>כרך כד, ימות המשיח [טור תקעח] בפרק א (מהותם וזמנם)</ref> ימות המשיח מוגדרים באופן הבא: (מראי מקומות כאן הם על פי האנציקלופדיה התלמודית) | ||
: א. מהותם וזמנם. בשם ימות המשיח, נקרא בכל מקום זמן הגאולה העתידה - על ידי הגואל [טור תקעט] שנקרא בשם "משיח"<ref>עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.</ref> או "[[מלך המשיח]]"<ref>עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.</ref>, או "משיח בן דוד"<ref>עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של [[משיח בן יוסף]], בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.</ref>, או "בן דוד" סתם<ref>עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; רש"י [[סנהדרין]] צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמ' על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'</ref> - שבו תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל<ref>רש"י סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמ' על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.</ref>, ותחזור מלכות בית דוד ליושנה<ref>עי' רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).</ref>, וייבנה [[בית המקדש]]<ref>עי' להלן: בבנין המקדש ועבודתו</ref>. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין [[מצוות]] ודינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, שיחזרו לנהוג, ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים<ref>עי' להלן ציונים 185, 251, 257 ועוד.</ref>. ויש שהוזכרו ימות המשיח עם תחית-המתים*, שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים"<ref>עזרא ב סג.</ref>, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד]]<ref> סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על א"י שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעי"ז פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' | : א. מהותם וזמנם. בשם ימות המשיח, נקרא בכל מקום זמן הגאולה העתידה - על ידי הגואל [טור תקעט] שנקרא בשם "משיח"<ref>עי' פסחים ה א; מגילה יב א; סנהדרין צח ב ועוד בכמ"ק.</ref> או "[[מלך המשיח]]"<ref>עי' ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד; מדרש רבה על שיר השירים פ"ב ז; [[רמב"ם]] מלכים פי"א ה"א ועוד.</ref>, או "משיח בן דוד"<ref>עי' סוכה נב ב ועוד, ועי"ש שהוזכר גם [[משיח בן יוסף]] שיבא לפני [[משיח בן דוד]], וכ"ה בכמה מדרשים. ועי' ליקוט כל מאמרי חז"ל וד' הראשונים והאחרונים, על מציאותו ופעולותיו של [[משיח בן יוסף]], בהקדמה לס' קול התור, בהתקופה הגדולה להרמ"מ כשר, עמ' תכא - תלא.</ref>, או "בן דוד" סתם<ref>עי' ערובין מג א; יבמות סב א; [[סנהדרין]] צח א; נדה יג ב; רש"י [[סנהדרין]] צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמ' על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'</ref> - שבו תכלה הגלות ויתבטל השעבוד מישראל<ref>רש"י סנהדרין צז א ד"ה ושני אלפים, עי"ש בגמ' על שנות העולם, וברש"י שם ד"ה ושני אלפים, שלאחר ב' אלפים תורה דין הוא שיבא משיח כו'.</ref>, ותחזור מלכות בית דוד ליושנה<ref>עי' רמב"ם שם, והוסיף: לממשלה הראשונה (ע"פ מיכה ד ח).</ref>, וייבנה [[בית המקדש]]<ref>עי' להלן: בבנין המקדש ועבודתו</ref>. בהלכה הוזכרו ימות המשיח לעניין [[מצוות]] ודינים שאינם נוהגים אלא בזמן שבית המקדש קיים, או בזמן שכל יושבי ארץ ישראל עליה, ובטלו בזמן הגלות, שיחזרו לנהוג, ויש שישתנו דיניהם, מלימודים מיוחדים<ref>עי' להלן ציונים 185, 251, 257 ועוד.</ref>. ויש שהוזכרו ימות המשיח עם תחית-המתים*, שכן פירשו את הכתוב: "ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים"<ref>עזרא ב סג.</ref>, שהוא כאדם שאומר לחבירו עד שיחיו מתים ויבוא [[משיח בן דוד]]<ref> סוטה מח ב. ועי' תנחומא ויחי ג, על א"י שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, וכעי"ז פסיקתא רבתי פ"א וירושלמי כלאיים פ"ט ה"ג. ועי' יד רמ"ה [[סנהדרין]] צ א על [[תחיית המתים]] שבימות המשיח, ובאגרתו לחכמי לוניל, נדפס בסנהדרי גדולה הוצ' מכון הרי פישל, חלק א' סימן קסו. וע"ע [[תחיית המתים]].</ref>. וכן יש שהוזכרו ימות המשיח בשם "[[עולם הבא]]"<ref>עי' פסחים נ א: אבל לעוה"ב כו'; כתובות קיא ב: לא כעוה"ז עוה"ב כו' וב"ב קכב א: חלוקה של עוה"ב, ולהלן ציון 195. ועי' רש"י [[סנהדרין]] קי ב ד"ה תנו רבנן לעוה"ב היינו ימות המשיח. </ref>, או שהוזכרו בניגוד לעולם הזה<ref>עי' ברכות יב ב: ימי חייך [[העוה"ז]] כו', הובא להלן ציון 234, ושבת סג א וש"נ: אין בין עוה"ז לימות המשיח כו', הובא להלן ציון 49.</ref>, או בניגוד לעולם הבא<ref>עי' ברכות לד ב ושבת סג א: אבל לעוה"ב כו', הובא להלן ציון 38. ועי' פסחים סח א וסנהדרין צא ב: כאן לימות המשיח כאן לעוה"ב, וזבחים קיח ב: אלו ימות המשיח כו' זה העוה"ב, וערכין יג ב: כנור של ימות המשיח שמונה נימין כו' ושל עוה"ב עשר כו', ועוד.</ref>. וכן "לעתיד לבוא", יש שנאמר על ימות המשיח<ref>עי' מכילתא בא פט"ז וירושלמי ברכות סופ"א שלא להזכיר [[יציאת מצרים]] [[לעתיד לבוא]] כו', והכוונה לימות המשיח, עי' להלן ציון 238.</ref>, ויש שנאמר על זמן שלאחר ימות המשיח, שכן דרשו: "אהבתי כי ישמע ה' את קולי"<ref>תהלים קטז א.</ref> - לימות המשיח; "אלי אתה ואודך"<ref>שם קיט כח.</ref> - לעתיד לבוא<ref>ירושלמי שם פ"ב ה"ד. ועי' שבת קיג ב: "ותשבע" - לימות המשיח; "ותותר" - לעתיד לבוא.</ref>. | ||
==הטבע בימות המשיח== | ==הטבע בימות המשיח== |
עריכות