39,916
עריכות
מקווה בשיטת אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ח"ג " ב־" חלק ג' "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – " ח"ג " ב־" חלק ג' ") |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
=== התקנה === | === התקנה === | ||
התקנה היא, לעשות חבית שלא תיחשב ל"כלי" מעולם, (דבר הגורם למכשולים רבים, מלבד [[מים שאובים]], הבעיה חמורה יותר, שכן אסור ש[[מקווה]] יהיה בכלי אלא בקרקע בלבד) באופן זה: מייצרים את ארבעת הדפנות של החבית בנפרד מהקרקעית, את הקרקעית מנקבים בנקב גדול "כמוציא רימון" שהוא שלושה רימונים אחוזים זה בזה (לפי שיטה אחת{{הערה|במשנה שב[[מסכת כלים]] נפסק כי שיעור "מוציא רימון" הוא כשלושה רימונים אחוזים זה בזה, ונחלקו הראשונים האם הכוונה היא שצריך שהחור יהיה בגודל של שלושה רימונים, שאם לא כן הוא עדיין מסוגל להחזיק בתוכו רימונים צפופים האחוזים זה בזה על ידי הצפיפות, או שמדובר בסימן על '''סוג''' הרימונים שגדלים שלושה יחד.}}, שלפי מה ששיער בעל התניא, השיעור הוא כ[[טפח]] על [[טפח]],{{הערה|ראו בשו"ת צמח צדק קע"ו | התקנה היא, לעשות חבית שלא תיחשב ל"כלי" מעולם, (דבר הגורם למכשולים רבים, מלבד [[מים שאובים]], הבעיה חמורה יותר, שכן אסור ש[[מקווה]] יהיה בכלי אלא בקרקע בלבד) באופן זה: מייצרים את ארבעת הדפנות של החבית בנפרד מהקרקעית, את הקרקעית מנקבים בנקב גדול "כמוציא רימון" שהוא שלושה רימונים אחוזים זה בזה (לפי שיטה אחת{{הערה|במשנה שב[[מסכת כלים]] נפסק כי שיעור "מוציא רימון" הוא כשלושה רימונים אחוזים זה בזה, ונחלקו הראשונים האם הכוונה היא שצריך שהחור יהיה בגודל של שלושה רימונים, שאם לא כן הוא עדיין מסוגל להחזיק בתוכו רימונים צפופים האחוזים זה בזה על ידי הצפיפות, או שמדובר בסימן על '''סוג''' הרימונים שגדלים שלושה יחד.}}, שלפי מה ששיער בעל התניא, השיעור הוא כ[[טפח]] על [[טפח]],{{הערה|ראו בשו"ת צמח צדק קע"ו חלק ג' ס"א, מובא בספרו של הרש"ב לוין, עמ' כ"ג.}} כך שגם לאחר חיבור הקרקעית לדופני החבית, אין החבית נחשבת לכלי,{{הערה|רבי [[הלל מפאריטש]] הקשה מה בכך שיהיה כלי לאחר שנקבע בארץ, הרי מדובר בכלי שנעשה כלי לאחר שקבעו אותו בארץ, שבאופן זה הוא נחשב ל"קבעו ולבסוף חקקו" שאינו פוסל את המקווה (בבא קמא ס"ז.) ותירץ ה[[צמח צדק]] שדין זה ש"קבעו ולבסוף חקקו" עוזר רק לדין [[מים שאובים]], אבל לא לדין טבילה בקרקע, כמבואר בגמרא שם שדווקא לדין שאובים שהוא דרבנן הקלו (שו"ת צמח צדק סימן ק"ב)}}. את הקרקעית של החבית יש לקבוע בתוכה באופן מדויק שיתאים לדפנות החבית, ולא יהיה חור באמצע (כדי שלא יכנסו מים קרים דרך חור זה לחבית, ויקלקלו את כל מטרת בניית המקווה). | ||
לאחר מכן, יש לקבוע בקרקעית המקווה נסר [[עץ]] גדול שמחובר לקרקעית המקווה היטב על ידי מסמרים של [[ברזל]] (כך שהוא נחשב כחלק מהקרקע על פי ההלכה), ואליו יש לחבר את קרקע החבית העליונה, כך שיסתום את החור שבגודל רימון, כדי שתהא ראויה לטבילה. למרות זאת, אין הסתימה נחשבת לעשות את דין הכלי ל"כלי", מכיוון שהיא נעשית לכלי על ידי חלקה התחתון שהוא מהקרקע ואינו נחשב לחלק מהכלי, כך שמצד הכלי אי אפשר להחשיבו ל"כלי" שהרי יש בו נקב גדול שנסתם רק על ידי הקרקע. | לאחר מכן, יש לקבוע בקרקעית המקווה נסר [[עץ]] גדול שמחובר לקרקעית המקווה היטב על ידי מסמרים של [[ברזל]] (כך שהוא נחשב כחלק מהקרקע על פי ההלכה), ואליו יש לחבר את קרקע החבית העליונה, כך שיסתום את החור שבגודל רימון, כדי שתהא ראויה לטבילה. למרות זאת, אין הסתימה נחשבת לעשות את דין הכלי ל"כלי", מכיוון שהיא נעשית לכלי על ידי חלקה התחתון שהוא מהקרקע ואינו נחשב לחלק מהכלי, כך שמצד הכלי אי אפשר להחשיבו ל"כלי" שהרי יש בו נקב גדול שנסתם רק על ידי הקרקע. | ||