39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
מ (החלפת טקסט – " א"ס " ב־" אין סוף ") |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
ג. אין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותו. | ג. אין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותו. | ||
==הבדל בין אור | ==הבדל בין אור אין סוף ל'[[קדמון]]'== | ||
אור אין-סוף, משמעותו - אור שהוא אין-סוף, ולא אור של אין-סוף. כי [[עצמות|עצמותו]] ית' בכבודו ובעצמו שממנו נמצא האור | אור אין-סוף, משמעותו - אור שהוא אין-סוף, ולא אור של אין-סוף. כי [[עצמות|עצמותו]] ית' בכבודו ובעצמו שממנו נמצא האור אין סוף ב"ה, נעלה באין ערוך ממהות אין-סוף, ולדוגמא, הרי עצמותו ית' הוא מציאות שגם אין לו גם תחילה, שהיא מעלה גדולה יותר ממעלת אין-סוף, וכמו שכתב הרמ"ע "כי כל [[קדמון]] נצחי ולא כל נצחי קדמון שרבים מן הנבראים יהיו נצחיים ברצון הבורא". | ||
והכונה בזה, שכל "קדמון" - היינו, מציאות עצם שלא קדמו מצב של העדר מציאותו, אלא היה והווה תמיד, מפני שמציאותו מציאות-אמת מצד עצמו, הרי בהכרח שהוא גם נצחי, כי מציאות אמת אינה בטלה לנצח. | והכונה בזה, שכל "קדמון" - היינו, מציאות עצם שלא קדמו מצב של העדר מציאותו, אלא היה והווה תמיד, מפני שמציאותו מציאות-אמת מצד עצמו, הרי בהכרח שהוא גם נצחי, כי מציאות אמת אינה בטלה לנצח. | ||
שורה 37: | שורה 37: | ||
נמצא שגם ענין האין-סוף אינו מבטא את גדולת שלימותו האמיתית של עצמותו ית', אלא של האור המתפשט ממנו בלבד, והוא הנקרא בשם "אור אין סוף". | נמצא שגם ענין האין-סוף אינו מבטא את גדולת שלימותו האמיתית של עצמותו ית', אלא של האור המתפשט ממנו בלבד, והוא הנקרא בשם "אור אין סוף". | ||
אולם היות שהאור | אולם היות שהאור אין סוף ב"ה הוא התגלות עצמותו ית', שהוא - עצמותו ית' - תכלית השלימות, אשר לו דומיה תהילה, והיינו שתהילתו היא העדר היכולת של אף אחד להלל ולדבר אודות שבח מהות העצמות, כי "לית מחשבה תפיסא ביה כלל" - שאין שום אפשרות לאף אחד לתפוס בעצמותו הנשגבה ולבארה, לא מן העליונים ולא מן התחתונים, | ||
לכן גם האור שבבחינת אין-סוף, כשמו כן הוא - בלתי בעל גבול בתכלית. | לכן גם האור שבבחינת אין-סוף, כשמו כן הוא - בלתי בעל גבול בתכלית. | ||
שורה 44: | שורה 44: | ||
==מדרגות כביכול באור א"ס== | ==מדרגות כביכול באור א"ס== | ||
אף על פי שאור | אף על פי שאור אין סוף ב"ה כשמו כן הוא - שאין לו סוף, מכל מקום יש בו מדריגות, והם בבחינת אין סוף, | ||
החל מעצם פנימיות האור כפי שהוא דבוק ומאוחד בעצמותו ית', וכלה ב[[צמצום]] שנעשה בו עד שנעשה בבחינת "[[סובב כל עלמין]]", שבזה נותן "מקום" ואפשרות להתהוות ה[[עולמות]]. | החל מעצם פנימיות האור כפי שהוא דבוק ומאוחד בעצמותו ית', וכלה ב[[צמצום]] שנעשה בו עד שנעשה בבחינת "[[סובב כל עלמין]]", שבזה נותן "מקום" ואפשרות להתהוות ה[[עולמות]]. | ||
והיינו שאף על פי שהאור | והיינו שאף על פי שהאור אין סוף - סובב ומקיף את השתלשלות העולמות, שהוא למעלה מהם ב[[אין ערוך]], אבל מאידך, העובדה שהוא מקיף אותם - מלמדת על שייכותו אליהם. | ||
השייכות של האור | השייכות של האור אין סוף ב"ה להשתלשלות העולמות היא היות האור אין סוף בבחינת [[רצון]] להתהוות כל ההשתלשלות, ואף על פי שרצון ה' "להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]" - מושרשת בעצמותו ית', מכל מקום בהיות הרצון כלול בעצמותו - אינו בגדר רצון כלל. | ||
כי בהיות האור אין-סוף כלול בעצמותו, הריהו בבחינת [[אין]] לגמרי, ואחר-כך נמשך להיות בבחינת זיו ובו היה [[הצמצום הגדול]], שנעשה בו "חלל ומקום פנוי" כביכול לצורך עמידת העולמות, ונמשך לתוך "[[חלל]]" זה בחינת "[[אור הקו|קו אור]]" דק ומצומצם. | כי בהיות האור אין-סוף כלול בעצמותו, הריהו בבחינת [[אין]] לגמרי, ואחר-כך נמשך להיות בבחינת זיו ובו היה [[הצמצום הגדול]], שנעשה בו "חלל ומקום פנוי" כביכול לצורך עמידת העולמות, ונמשך לתוך "[[חלל]]" זה בחינת "[[אור הקו|קו אור]]" דק ומצומצם. |
עריכות