אור אין סוף: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 56 בתים ,  14 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – " א"ס " ב־" אין סוף "
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ")
מ (החלפת טקסט – " א"ס " ב־" אין סוף ")
שורה 25: שורה 25:
ג. אין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותו.
ג. אין שום כוח או גורם יכול להגביל או להגדיר אותו.


==הבדל בין אור א"ס ל'[[קדמון]]'==
==הבדל בין אור אין סוף ל'[[קדמון]]'==


אור אין-סוף, משמעותו - אור שהוא אין-סוף, ולא אור של אין-סוף. כי [[עצמות|עצמותו]] ית' בכבודו ובעצמו שממנו נמצא האור א"ס ב"ה, נעלה באין ערוך ממהות אין-סוף, ולדוגמא, הרי עצמותו ית' הוא מציאות שגם אין לו גם תחילה, שהיא מעלה גדולה יותר ממעלת אין-סוף, וכמו שכתב הרמ"ע "כי כל [[קדמון]] נצחי ולא כל נצחי קדמון שרבים מן הנבראים יהיו נצחיים ברצון הבורא".
אור אין-סוף, משמעותו - אור שהוא אין-סוף, ולא אור של אין-סוף. כי [[עצמות|עצמותו]] ית' בכבודו ובעצמו שממנו נמצא האור אין סוף ב"ה, נעלה באין ערוך ממהות אין-סוף, ולדוגמא, הרי עצמותו ית' הוא מציאות שגם אין לו גם תחילה, שהיא מעלה גדולה יותר ממעלת אין-סוף, וכמו שכתב הרמ"ע "כי כל [[קדמון]] נצחי ולא כל נצחי קדמון שרבים מן הנבראים יהיו נצחיים ברצון הבורא".


והכונה בזה, שכל "קדמון" - היינו, מציאות עצם שלא קדמו מצב של העדר מציאותו, אלא היה והווה תמיד, מפני שמציאותו מציאות-אמת מצד עצמו, הרי בהכרח שהוא גם נצחי, כי מציאות אמת אינה בטלה לנצח.
והכונה בזה, שכל "קדמון" - היינו, מציאות עצם שלא קדמו מצב של העדר מציאותו, אלא היה והווה תמיד, מפני שמציאותו מציאות-אמת מצד עצמו, הרי בהכרח שהוא גם נצחי, כי מציאות אמת אינה בטלה לנצח.
שורה 37: שורה 37:
נמצא שגם ענין האין-סוף אינו מבטא את גדולת שלימותו האמיתית של עצמותו ית', אלא של האור המתפשט ממנו בלבד, והוא הנקרא בשם "אור אין סוף".
נמצא שגם ענין האין-סוף אינו מבטא את גדולת שלימותו האמיתית של עצמותו ית', אלא של האור המתפשט ממנו בלבד, והוא הנקרא בשם "אור אין סוף".


אולם היות שהאור א"ס ב"ה הוא התגלות עצמותו ית', שהוא - עצמותו ית' - תכלית השלימות, אשר לו דומיה תהילה, והיינו שתהילתו היא העדר היכולת של אף אחד להלל ולדבר אודות שבח מהות העצמות, כי "לית מחשבה תפיסא ביה כלל" - שאין שום אפשרות לאף אחד לתפוס בעצמותו הנשגבה ולבארה, לא מן העליונים ולא מן התחתונים,
אולם היות שהאור אין סוף ב"ה הוא התגלות עצמותו ית', שהוא - עצמותו ית' - תכלית השלימות, אשר לו דומיה תהילה, והיינו שתהילתו היא העדר היכולת של אף אחד להלל ולדבר אודות שבח מהות העצמות, כי "לית מחשבה תפיסא ביה כלל" - שאין שום אפשרות לאף אחד לתפוס בעצמותו הנשגבה ולבארה, לא מן העליונים ולא מן התחתונים,
לכן גם האור שבבחינת אין-סוף, כשמו כן הוא - בלתי בעל גבול בתכלית.
לכן גם האור שבבחינת אין-סוף, כשמו כן הוא - בלתי בעל גבול בתכלית.


שורה 44: שורה 44:
==מדרגות כביכול באור א"ס==
==מדרגות כביכול באור א"ס==


אף על פי שאור א"ס ב"ה כשמו כן הוא - שאין לו סוף, מכל מקום יש בו מדריגות, והם בבחינת אין סוף,
אף על פי שאור אין סוף ב"ה כשמו כן הוא - שאין לו סוף, מכל מקום יש בו מדריגות, והם בבחינת אין סוף,
החל מעצם פנימיות האור כפי שהוא דבוק ומאוחד בעצמותו ית', וכלה ב[[צמצום]] שנעשה בו עד שנעשה בבחינת "[[סובב כל עלמין]]", שבזה נותן "מקום" ואפשרות להתהוות ה[[עולמות]].
החל מעצם פנימיות האור כפי שהוא דבוק ומאוחד בעצמותו ית', וכלה ב[[צמצום]] שנעשה בו עד שנעשה בבחינת "[[סובב כל עלמין]]", שבזה נותן "מקום" ואפשרות להתהוות ה[[עולמות]].


והיינו שאף על פי שהאור א"ס - סובב ומקיף את השתלשלות העולמות, שהוא למעלה מהם ב[[אין ערוך]], אבל מאידך, העובדה שהוא מקיף אותם - מלמדת על שייכותו אליהם.
והיינו שאף על פי שהאור אין סוף - סובב ומקיף את השתלשלות העולמות, שהוא למעלה מהם ב[[אין ערוך]], אבל מאידך, העובדה שהוא מקיף אותם - מלמדת על שייכותו אליהם.


השייכות של האור א"ס ב"ה להשתלשלות העולמות היא היות האור א"ס בבחינת [[רצון]] להתהוות כל ההשתלשלות, ואף על פי שרצון ה' "להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]" - מושרשת בעצמותו ית', מכל מקום בהיות הרצון כלול בעצמותו - אינו בגדר רצון כלל.
השייכות של האור אין סוף ב"ה להשתלשלות העולמות היא היות האור אין סוף בבחינת [[רצון]] להתהוות כל ההשתלשלות, ואף על פי שרצון ה' "להיות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]" - מושרשת בעצמותו ית', מכל מקום בהיות הרצון כלול בעצמותו - אינו בגדר רצון כלל.


כי בהיות האור אין-סוף כלול בעצמותו, הריהו בבחינת [[אין]] לגמרי, ואחר-כך נמשך להיות בבחינת זיו ובו היה [[הצמצום הגדול]], שנעשה בו "חלל ומקום פנוי" כביכול לצורך עמידת העולמות, ונמשך לתוך "[[חלל]]" זה בחינת "[[אור הקו|קו אור]]" דק ומצומצם.
כי בהיות האור אין-סוף כלול בעצמותו, הריהו בבחינת [[אין]] לגמרי, ואחר-כך נמשך להיות בבחינת זיו ובו היה [[הצמצום הגדול]], שנעשה בו "חלל ומקום פנוי" כביכול לצורך עמידת העולמות, ונמשך לתוך "[[חלל]]" זה בחינת "[[אור הקו|קו אור]]" דק ומצומצם.
39,916

עריכות

תפריט ניווט