39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "
(←ביאור) |
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
שבמאמר הראשון דיבר בבחינת ה[[תיקון]] של [[עולם הברודים]] בהתלבשות האורות בכלים דוקא שהוא ציור אדם כענין [[רמ"ח איברים דמלכא]], וזהו חסד דרועא כו' עד חכ' מוחא אור בכלי דוקא כו' ועל כן הזכיר חו"ב וכתר לבסוף כנ"ל. | שבמאמר הראשון דיבר בבחינת ה[[תיקון]] של [[עולם הברודים]] בהתלבשות האורות בכלים דוקא שהוא ציור אדם כענין [[רמ"ח איברים דמלכא]], וזהו חסד דרועא כו' עד חכ' מוחא אור בכלי דוקא כו' ועל כן הזכיר חו"ב וכתר לבסוף כנ"ל. | ||
ובמאמר השני מ"ש אנת הוא עה"ע כו' מדבר | ובמאמר השני מ"ש אנת הוא עה"ע כו' מדבר בחינת ה[[קו וחוט]] שנקרא [[קו המדה]] כנ"ל דאשקי לאילנא בתוס' אורות ומוחין כו' ובמדה ומשקל דכל יח"ע בעילאי ותתאי כו' ושהוא ממלא כל שמהן כו' | ||
במאמר השלישי אנת חכים כו' מדבר | במאמר השלישי אנת חכים כו' מדבר בבחינת העקודים בכללו' זהו בחינת הרשימו דנקודה שנשאר אחר הצמצום הראשון שלפני הקו"ח הנק' קו כו' וכמו בחינת הנקודה שאין בה גם בחינת המשכה כללית וכ"ש פרטות כלל רק כלול בה בבחינת ההעלם כל הע"ס שהן בהעלם בעצמות א"ס הנק' ע"ס הגנוזות בעצמות כשלהבת הקשורה בגחלת כנ"ל שאינו עדיין בבחינת מקור המשכות האורות דע"ס מן ההעלם לגילוי כלל וזהו שא' אנת הוא חכים פי' אנת ממש שהוא עצמות המאציל ולא הזכיר כאן בשם עה"ע סה"ס דאשקי כו' (ולא הזכיר כאן לבחינת כתר כי זהו בחינת הנקודה שכלול בה בהעלם חו"ב ומדות כו' שהוא כלי א' שעקודים בה הכל) | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||