39,916
עריכות
שמותיו של הקב"ה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הקב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ועצמותו ענין התוארים שנמצאו שכינו לו ית' בתורה ובדברי הנביאים ובדברי רז"ל כמו חכם חסיד רחמן כו' וכיוצא בהן. כי עצמותו ומהותו של שה[[חכמה]] שהיא המעלה הראשונה בנבראים היא נחשבת כעשיה גשמית לגבי מהותו ועצמותו, וכל שכן בחית ה[[מידות]] וכמאמר "לאו מכל אלין מדות איהו כלל". | הקב"ה הוא פשוט בתכלית הפשיטות, ולא שייך כלל במהותו ועצמותו ענין התוארים שנמצאו שכינו לו ית' בתורה ובדברי הנביאים ובדברי רז"ל כמו חכם חסיד רחמן כו' וכיוצא בהן. כי עצמותו ומהותו של שה[[חכמה]] שהיא המעלה הראשונה בנבראים היא נחשבת כעשיה גשמית לגבי מהותו ועצמותו, וכל שכן בחית ה[[מידות]] וכמאמר "לאו מכל אלין מדות איהו כלל". | ||
ואעפ"כ יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ"ך ובדחז"ל. דהיינו ע"ד מארז"ל במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא ית' משפיל א"ע להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן | ואעפ"כ יש מציאות ענין התוארים הללו שבאו בתנ"ך ובדחז"ל. דהיינו ע"ד מארז"ל במקום שאתה מוצא גדולתו כו' שם אתה מוצא ענותנותו שהוא ית' משפיל א"ע להיות מתלבש בעשר כלים דאצילות שהן בחינת חו"ג כו'. וג"ר חב"ד ואז שייך לקרותו בתוארים שנק' חכם מצד התלבשותו בחכמה וכמאמר אליהו אנת חכים פי' שמספר בענותנותו שמשפיל א"ע להתלבש בבחינת כלי החכמה עם היות שהחכמה אין ערוך אליו כלל כנ"ל. וכן משפיל א"ע להתלבש בבחינת חסד ונק' אז הגדול או חסיד וזהו שהגדולה היא ענותנותו שע"י ענוה והשפלה שהשפיל א"ע להתלבש במדת חסד אז דייקא שייך לקרותו גדול משא"כ מהו"ע מרומם מגדר זה כנ"ל. | ||
שמותיו של הקב"ה הם ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של עולם ה[[אצילות]] שמתלבש בהן [[אור אין סוף]] ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "[[איהו וגרמוהי חד]]". היינו [[שם א"ל]] הוא בבחינת כלי ה[[חסד]]. ו[[שם אלהי"ם]] הוא בבחינת כלי הגבורה ו[[שם אדנ"י]] בבחינת מלכות. | שמותיו של הקב"ה הם ה[[כלים]] של [[עשר ספירות]] של עולם ה[[אצילות]] שמתלבש בהן [[אור אין סוף]] ומתייחד עמהן בתכלית היחוד, על דרך "[[איהו וגרמוהי חד]]". היינו [[שם א"ל]] הוא בבחינת כלי ה[[חסד]]. ו[[שם אלהי"ם]] הוא בבחינת כלי הגבורה ו[[שם אדנ"י]] בבחינת מלכות. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
===שם ב"ן=== | ===שם ב"ן=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=שם ב"ן}} | {{ערך מורחב|ערך=שם ב"ן}} | ||
[[שם ב"ן]] הוא מילוי של [[שם הוי"ה]] במילוי ה"הים: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. שם ב"ן הוא במלכות ולכן הוא במילוי ההי"ן, שהמילוי הוא כמו עצם האות, שזה מורה על צמצום ומיעוט האור | [[שם ב"ן]] הוא מילוי של [[שם הוי"ה]] במילוי ה"הים: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. שם ב"ן הוא במלכות ולכן הוא במילוי ההי"ן, שהמילוי הוא כמו עצם האות, שזה מורה על צמצום ומיעוט האור בבחינת המלכות. שם זה הוא כנגד [[עולמות בי"ע]], העולמות שנפלו ב[[שבירת הכלים]]. ב"ן הוא ה[[גימטריא]] של "בהמה", ושם זה מורה על התוקף והכוח שיש בבהמה. שם זה הוא כנגד [[ספירת המלכות]]. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||