39,916
עריכות
ועד רבני ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה "
חיים מבני ברק (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש''' נוסד בשנת [[תש"נ]] במטרה לאגד את כלל רבני [[חב"ד]] ליובאוויטש, ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]. | '''ועד הרבנים הכללי המרכזי של רבני חב"ד ליובאוויטש''' נוסד בשנת [[תש"נ]] במטרה לאגד את כלל רבני [[חב"ד]] ליובאוויטש, ב[[ארצות הברית]] ו[[קנדה]]. | ||
הועד שימש מעין המשך ל[[ועד רבני ליובאוויטש]] שהי' בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד | הועד שימש מעין המשך ל[[ועד רבני ליובאוויטש]] שהי' בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד היה [http://chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf המכתב הידוע בתשמ"ג] שבו מטילים חרם על מוצרים בהכשר [[התאחדות הרבנים]] שהי' בשליטת הסאטמארים. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]]. | ||
יו"ר הועד היה הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה, וכסגניו שימשו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[מרדכי דובער אלטיין]]. | יו"ר הועד היה הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה, וכסגניו שימשו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[מרדכי דובער אלטיין]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==פולמוסים== | ==פולמוסים== | ||
א) בשנת [[תש"נ]] הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם ש[[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני [[ליובאוויטש]] כלליים. וכשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתה הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו | א) בשנת [[תש"נ]] הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] חידש את פעולת הוועד, בעקבות מה שנראה להם ש[[הרבי]] לא מרוצה מפעולת [[בד"ץ קראון הייטס]], בגלל שהתערבו בכל מיני מחלוקות ועניני [[ליובאוויטש]] כלליים. וכשכתבו ל[[רבי]] על פתיחת הוועד ועל פעולתה הראשונה שהיא לעשות קבלת פנים לרבנים (דבר שהי' בידי הבד"ץ דק"ה), אזי הרבי ענה להם במענה חריף שתוכנו היה שאין ידוע מי בראם, ומה תפקידם. | ||
ב) בשנת [[תשנ"ד]], בעקבות כמה מקרי אלימות שקרו בין [[חסידי חב"ד]], חברי הוועד התירו ל[[אגו"ח]] ללכת לערכאות (-בית משפט) מבלי ללכת ל[[דין תורה]] בתחילה, שנים מרבני ה[[בד"ץ קראון הייטס]] אמרו שיש ללכת ל[[דין תורה]], ומיד אח"כ הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים. | ב) בשנת [[תשנ"ד]], בעקבות כמה מקרי אלימות שקרו בין [[חסידי חב"ד]], חברי הוועד התירו ל[[אגו"ח]] ללכת לערכאות (-בית משפט) מבלי ללכת ל[[דין תורה]] בתחילה, שנים מרבני ה[[בד"ץ קראון הייטס]] אמרו שיש ללכת ל[[דין תורה]], ומיד אח"כ הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי ירושה שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[שניאור זלמן גוראריה|רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf]. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר). | ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי ירושה שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[שניאור זלמן גוראריה|רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf]. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר). | ||
ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמואל נפרסטק]] על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואח"כ הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין | ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמואל נפרסטק]] על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואח"כ הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין היה לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499]. | ||
ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת [[תשס"ט]] התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו ל"ייבא" רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים [[בנימין קופרמן]], [[משה הבלין]] ו[[מרדכי אשכנזי]], וכן את הרב [[אפרים פיקרסקי]] מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג ([[דיטרויט]]) הם איבדו שוב את כבודם, ובשנת [[תשע"ב]] רוב השלוחים אינם מחזיקים מהם כלל. | ו) לאחר תקופה ארוכה ששמרו על שקט, ובנו את עצמם מחדש, ורק הוציאו מכתבים על מקוואות וגירות, בשנת [[תשס"ט]] התחילו לעשות שוב דיני-תורה בין שלוחים, ואז התחילו ל"ייבא" רבנים מארה"ק, בדרך כלל הרבנים [[בנימין קופרמן]], [[משה הבלין]] ו[[מרדכי אשכנזי]], וכן את הרב [[אפרים פיקרסקי]] מקראון הייטס. ולאחר התנהלותם בדיני-תורה במחלוקות שמטוב-שטיינר (וואשינגטון), קרינסקי-קוטלרסקי (מל"ח), פרוס-מל"ח (בוסטון), ושמטוב-סילברברג ([[דיטרויט]]) הם איבדו שוב את כבודם, ובשנת [[תשע"ב]] רוב השלוחים אינם מחזיקים מהם כלל. | ||