290
עריכות
ועד רבני ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←פולמוסים
אונטערוועלט (שיחה | תרומות) |
חיים מבני ברק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]] ע"ה, [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696], ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696], וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם"). | ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]] ע"ה, [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696], ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696], וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם"). | ||
ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי ירושה שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf]. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר). | ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי ירושה שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[שניאור זלמן גוראריה|רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"[http://chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf]. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר). | ||
ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמואל נפרסטק]] על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואח"כ הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין הי' לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499]. | ה) בשנת [[תשס"ג]], בעקבות מחלוקת בין הרב [[שלמה קונין]] והרב [[שמואל נפרסטק]] על [[בית חב"ד]] בקליפורניה, בית המשפט פסק שעל רבנים להכריע בנושא. דין תורה התקיים במסגרת וועד רבני ליובאוויטש, ובסופו הוחלט להוציא פסק דין. בפועל יצא פסק דין חתום על ידי הרבנים [[משה בוגומילסקי]] ו[[יהודא לייב שפירא]] התומך בעמדת הרב קונין, ואח"כ הרבנים האחרים [[מרדכי אשכנזי]] ו[[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] טענו שהפסק דין הי' לא כפי החלטת הרוב. בעקבות המקרה הזה חלה ירידה משמעותית בכבוד הוועד[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=221815&forum_id=2499]. | ||