39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
===לידתו וילדותו=== | ===לידתו וילדותו=== | ||
ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו]] בנם השביעי. ביום השמיני ציוה אדמו"ר הצ"צ להשכים בתפלת שחרית. בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הרה"ק כ"ק הרב חיים אברהם בן רבנו הזקן. מכיון שהגיע קרוב לשתי שעות אחר חצות היום ואדמו"ר הצמת צדק עדיין סגור בהיכל קדשו התחילו הנאספים להתרגש. ויאמר הרה"ק הרב חיים אברהם: הוא עסוק עם מוזמנים הדורים ממני ( עד איז פארנומען מיט שענערע קרואים ווי מיר). ויאנח. כעבור עוד חצי שעה יצא הצ"צ מחדרו, פני קדשו צהובות בעיניים דומעות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: תברית יהיה היום. ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. הרה"ק הרח"א עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין ראשו על ידיו ויתעמק במתשבותיו, בני הצ"צ דברו בעניני תורה ודא"ח והתרגשות הקרואים הלכת וגדלה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית. ותצוה ללכת אל אישה אדמו"ר הצ"צ לחדרו לשאול את פיו, אבל הרה"ק הרב חיים אברהם עכב את שלותה. כעבור שעה השלישית יצא הצ"צ עוד הפעם מחדרו, | ביום [[ב' באייר]] [[ה'תקצ"ד]] בספירת תפארת שבתפארת ובמלאת מאה שנה לתתגלות הבעל שם טוב בעיירה [[ליובאוויטש]] שב[[רוסיה]], נולד ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|רעייתו]] בנם השביעי. ביום השמיני ציוה אדמו"ר הצ"צ להשכים בתפלת שחרית. בשעה העשירית כבר באו כל בני המשפחה ובראשם הרה"ק כ"ק הרב חיים אברהם בן רבנו הזקן. מכיון שהגיע קרוב לשתי שעות אחר חצות היום ואדמו"ר הצמת צדק עדיין סגור בהיכל קדשו התחילו הנאספים להתרגש. ויאמר הרה"ק הרב חיים אברהם: הוא עסוק עם מוזמנים הדורים ממני ( עד איז פארנומען מיט שענערע קרואים ווי מיר). ויאנח. כעבור עוד חצי שעה יצא הצ"צ מחדרו, פני קדשו צהובות בעיניים דומעות, ומטפחת אדומה בידו ויאמר: תברית יהיה היום. ויתמהמה שעה קלה וישב לחדרו. הרה"ק הרח"א עמד ממקומו, ניגש אל החלון, השעין ראשו על ידיו ויתעמק במתשבותיו, בני הצ"צ דברו בעניני תורה ודא"ח והתרגשות הקרואים הלכת וגדלה. הרבנית שלחה לברר מדוע מאחרים כל כך את הברית. ותצוה ללכת אל אישה אדמו"ר הצ"צ לחדרו לשאול את פיו, אבל הרה"ק הרב חיים אברהם עכב את שלותה. כעבור שעה השלישית יצא הצ"צ עוד הפעם מחדרו, | ||
בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית | בפנים צוהלות, ויאמר לקרואים אשר ייטיבו את לבם והברית יהי' היום, וישב לחדרו. בשעה הרביעית יצא בפעם השלישית ויאמר כי לא יתפללו מנחה ובקרוב יהי' הברית מילה. אחרי שעה קלה יצא מחדרו וילך לחדר היולדת לדבר אתה ע"ד קריאת שם הנולד וציוה להכין את הילד. וילך לה"מנין" והתחיל סדר הברית. בתוך הסעודה שאל כ"ק מהרי"ק (הרב הקדוש רבי יהודא ליב מקאפוסט בנו של הצ"צ): על שם מי קראוהו, הרי במשפחתנו אינו מצוי שם זה, ולחש לעצמו, אולי על שמו של שמואל הנביא? ויענה אדמו"ר הצ"צ: "נאך אוואסער טרעגער אין פאלאצק" (על שמו של שואב מים בפולוצק) שקראוהו שמואל, כיוון שחכם עדיף מנביא. | ||
מספרים ע"ד הולדתו והברית מילה: אחרי השריפה בשנת תקצ"ב, אם כי ביתו של אדמו"ר הצמח צדק לא נגעה בו האש, הוחלט אשר יקנו כברת ארץ ויבנו | מספרים ע"ד הולדתו והברית מילה: אחרי השריפה בשנת תקצ"ב, אם כי ביתו של אדמו"ר הצמח צדק לא נגעה בו האש, הוחלט אשר יקנו כברת ארץ ויבנו עלי' בית גדול עם בית המדרש. האדון ליובאמירסקי נתן צו למנהל אחוזתו, אשר יתן מהיער שלו ככל הדרוש לבנין בית אדמו"ר קורות וקרשים, והאכרים יובילו את הקורות והבנאים יבנו בחנם. אדמו"ר הצמח צדק רצה לתנך את ביתו בתג השבועות, אמנם הרבנית אדיר חפצה הי' ללדת בדירה החדשה וכאשר אחזוה חבלי לידה הלכה לשם. בחדרי הבית, שלא השתמשו בו עדיין, היו מונחים הכלים של פסח ומהם המטה של עץ שעלי' נפו הקמח של שמורה. המנהג בימים ההם, אשר היו קונים מטת עץ לבנה חדשה, על ראשי כתלי' היו מניחים שני מוטות ארוכים ועליהם היו מוליכים הנפה אנה ואנה והקמח המנופה נופל בסדין הפרוש מלמטה. ולאחר הפסח היו משתמשים במטה לצרכי הבית. ויביאו קש ותבן ויציעו על המטה ותשכב שם. כשהודיעו להצמח צדק על דבר זה מיהר לבוא ויעמוד בחדר ופניו אל הכותל כל זמן הלידה. | ||
ויצו את בניו הרה"ק רבי ברוך שלום, רבי יחודה ליב ורבי חיים שניאור זלמן כי, באחד החדרים בביתו, יאמרו תהלים | ויצו את בניו הרה"ק רבי ברוך שלום, רבי יחודה ליב ורבי חיים שניאור זלמן כי, באחד החדרים בביתו, יאמרו תהלים קאפ' (פרקים) א, ב, ג, ד, כ כא, כב, כג, כד, לג, מז, עב, פו, צ, צא, צב, צג, קד, קיב, קיג, כו' עד גמירא. ואת המילדת ציווה שתטבול קודם ש"תקבל את הולד" ואשר תקבלו בתתיכת בד לבנה אשר הביא. | ||
בהיותו בן שבע למד אצל המלמד השני רבי פסח. | בהיותו בן שבע למד אצל המלמד השני רבי פסח. הי' בקי בתורה וחלק גדול מנ"ך ולומד גמרא עם פירוש רש"י ותוספות מלוקטים ובעת שחקו עם חבריו הי' משנן תנ"ך בעל פה. | ||
נוהג | נוהג הי' אדמו"ר הצ"צ לבחון אותו פעם בחדש אותו ואת חבריו ב"חדר", אשר רובם היו מבני המשפחה, ואחר הבחינה הי' נותן להם מתנות כסף. אדמו"ר מהר"ש הי' מצרף סכומים אלו למה שהי' מקבל בכל יום שישי רובל אחד וקונה ספרים. פעם בעת הבחינה התפלא מלמדו על טוב ידיעותיו, ויאמר לו הצ"צ: "פאר תפארת שבתפארת איז דאם ניט קיין הפלאה" (בתרגום לעברית: על תפארת שבתפארת אין זו פליאה). | ||
בקיץ שנת תר"א כבר היה נוכח לשמוע מאמרי דא"ח מאביו. | בקיץ שנת תר"א כבר היה נוכח לשמוע מאמרי דא"ח מאביו. | ||
בשנת תר"ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי | בשנת תר"ג באו לליובאוויטש הרבנים הגאונים רבי דוד לוריא מביחאוו, רבי נחמי' מדובראוונע, רבי יצחק אייזיק מויטבסק, רבי פרץ מבעשנקאוויטש ועוד, להתיעץ בעניני עסקנות הכלל. הרב דוד לוריא התפלפל עם מהר"ש בלימודו והמוהר"ש נצחו. בהיות הרב פרץ אצל הצ"צ סיפר לו ע"ד הוויכוח והנצחון, ויאמר הצ"צ: הברית מילה שלו הי' בתפארת שבנצח. | ||
בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. | בגיל עשר הוציא אותו אביו מה'חדר' ולקח בשבילו מלמד מיוחד. | ||
בחודש אלול תר"ה בא מוכר ספרים לליובאוויטש. כ"ק אדמו"ר מהר"ש חפץ היה לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ"ק אביו, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלושים רובל כסף. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי תפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו הוד כ"ק אביו: "וועד קלאר פריער די ספרים וואס דו האסט" (בתרגום לעברית: תחילה | בחודש אלול תר"ה בא מוכר ספרים לליובאוויטש. כ"ק אדמו"ר מהר"ש חפץ היה לקנות ספרים, ובהיות כי רוב מעותיו המקובצים היו אצל כ"ק אביו, בא אליו ויבקש ליתן לו מכספו סך שלושים רובל כסף. וישאלהו למה דרוש לך סכום גדול כזה. ויענה כי תפץ הוא לקנות ספרים. ויאמר לו הוד כ"ק אביו: "וועד קלאר פריער די ספרים וואס דו האסט" (בתרגום לעברית: תחילה תהי' בקי בספרים אשר יש לך מכבר). (וכנזכר לעיל אשר בכל עת הי' הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש קונה לו ספרים). ויענה הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש לכ"ק אביו: ואתה האם הנך בקי בכל הספרים שיש לך, ובכל זאת אתה קונה בכל שנה ושנה ספרים, וגם בבואך עתה מפטרבורג (מאסיפת הרבנים) הבאת עמך ספרים. ויען הוד כ"ק אביו אדמו"ר הצ"צ: קח איזה ספר שיהי' מן ארונות הספרים ונסני. וילך הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש ויקח הספר הראשון שבא לידו, והוא ספר המסלול. ויאמר לו הוד כ"ק אביו, כי זהו ספר של דקדוק כתוב בסדר מעולה ויקרא לפניו בעל פה מקומות אחדים מההקדמה "מרצפת אבנים" ומבפנים הספר הכל בלשונו ממש. ויעמיד ספר זה ויקח השני והוא ספר מסורת המסורות. ויאמר לו כי זהו ג"כ ספר של דקדוק, ואמר בעל פה לשון הספר. ויעמיד הספר ויקח את העומד אחריו ספר מסילות חכמה. ויאמר לו כי זהו ספר כללים בחכמת הקבלה, ואמר בעל פה לשון הספר במקום ששאלו. ויקח העומד אצלו ספר מסלת ישרים. ויאמר לו כי הוא ספר של מוסר והגיד לו בעל פה במקום ששאלו. ויקח ספר העומד אחריו מסעות רבי בנימין. וישאל את הוד כ"ק אביו בכמה מקומות, ובכולם השיב לו כאמור שם בדיוק שם המקום וכו'. ויתפלא הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש על זה במאד. וביותר הפליא אותו בבקיאותו בספרי הדקדוק. ויאמר לאביו הלא החסידים אינם מתפללים או קוראים בתורה בדקדוק, ויאמר לו הוד כ"ק אביו: תפלה לחוד וקריאה בתורה לחוד. תפילה עיקרה כוונה ועקימת שפתיו הוי מעשה ואינו נוגע כ"כ הדקדוק, מלבד בקריאת שמע, אבל קריאה בתורה צריכה דקדוק. וכ"ק אדמו"ר הגדול (רבנו הזקן) - אומר הצמח צדק - הי' מדקדק גם בטעמי הקריאה, ועל הרוב הי' קורא בעצמו. ואם הזדמן פעם שהיה אחר קורא הנה אם טעה בטעמי הנגינה הי' מצוה לחזור ולקרוא עוד הפעם הפסוק כולו. סוף דבר נתן לו הוד כ"ק אביו הרה"ק את הסכום אשר ביקש הוד כ"ק אדמו"ר מהר"ש מכספו, והוסיף לו עוד עשרה רובל כסף במתנה וקנה אז הרבה ספרים. | ||
בהיותו בן שתים עשרה שנה, הנה נוסף על לימודו, התמיד בלימוד משניות בעל פה. אביו למד אתו | בהיותו בן שתים עשרה שנה, הנה נוסף על לימודו, התמיד בלימוד משניות בעל פה. אביו למד אתו ג' פעמים בשבוע כתובים ואחיו הרה"ק הרב ברוך שלום, מלמדו טעמי הנגינה, דנביאים וכתובים כפי שקבלם מרבנו הזקן. אדמו"ר המהר"ש חונן בכשרונות וזכרון יוצאי דופן. היה בקי בחכמת הרפואה ובשפות רבות. לפני ה[[בר מצוה]] אמר לו אביו ללמוד [[משניות]] בעל פה. כשהגיע ליום הבר מצוה היה בקי בעל פה בכל ששת סדרי משנה וב[[ספר התניא]] באותיותיהם. | ||
בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו"ר המהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו. | בעקבות מצב בריאותו ציוו עליו הרופאים לעסוק במלאכת יד. אדמו"ר המהר"ש בנה מנורה בגובה אדם עם שנים עשר קנים. הוא גם בנה שולחנות מפיסות עץ קטנות. הוא היה [[סופר סת"ם]] וכתבו היה יפה ובהיר. לכל אחד מבניו העניק [[מגילת אסתר]] שכתב בכתב ידו. |
עריכות