רבי שמואל שניאורסון (אדמו"ר המהר"ש): הבדלים בין גרסאות בדף

כבר בתחילת שנת [[תרכ"ו]], חצי שנה לפני הסתלקות [[אדמו"ר הצמח צדק]], הורה לבנו אדמו"ר המהר"ש, שיאמר [[חסידות]] ברבים. במקביל, שלח אביו פתק לחסידים בו הוא כותב: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי}} באותם ימים גם כתב אדמו"ר הצמח צדק מכתב לבנו, בו הוא מודיע לו שדברי החסידות שלו מוצאים חן בעיניו ומברכו ומסמיכו שימשיך לומר חסידות{{הערת שוליים|וזה לשון המתב:"לבני ידידי וחביבי הרב שמואל שי'. ראיתי דא"ח שלך והוטב בעיניי מאוד. השם יתברך יחזק לבך ושכלך להוסיף אומץ בתורתו ועבודתו וחזקת והיית לאיש. פתח פיך ויאירו דבריך . . חזק ואמץ לכתוב ולהגיד, ואני סומך אותך בסמיכה רבה. ולא תירא משום אדם. והשם יתברך יצליח לך ב[[גשמיות]] ו[[רוחניות]] ללמוד וללמד לשמור ולעשות. אביך הדורש שלומך וטובת [[אנ"ש]]. מנחם מנדל בן [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]".}}. בהזדמנות נוספת אמר אדמו"ר הצמח צדק לבנו: "פך השמן הרוחני שמסר [[הבעל שם טוב]] לתלמידו הרב [[המגיד ממזריטש]] למשוח בו את [[רבנו הזקן]] ל[[נשיא הדור|נשיאות]] לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - [[אדמו"ר האמצעי]] - ובכח זה משחתי אותך". נוסף לרמזים הללו, גם הכירו החסידים במעלותיו וסגולותיו הנדירות: [[חכמה]] על-טבעית ב[[תורת הנגלה]] וה[[נסתר]], ידיעות בחכמות תבל ובפרט בחכמת הרפואה. כמו כן ידע גם מלאכת יד והיה בקי בכמה שפות.