ניגונים על פרקי אדמו"ר שליט"א: הבדלים בין גרסאות בדף

א. כבר בשנים הראשונות, כשהיה ניגון קיים המתאים למילות הפרק של הרבי, היו מנגנים אותו רבות ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי באותה שנה. לדוגמא: הניגון על המילים “[[ימים על ימי מלך תוסיף (ניגון)|ימים על ימי מלך תוסיף]]" שבפרק ס"א; הניגון על המילים “[[אך לאלוקים דומי נפשי (ניגון)|אך לאלוקים דומי נפשי]]" שבפרק ס"ב; הניגון על המילים “[[צמאה לך נפשי (ניגון)|צמאה לך נפשי]]" שבפרק ס"ג, וכיו"ב.

ב. כתוצאה מכך החלו, לאחר כמה שנים, לבחור במיוחד מילים מהפרק ו"להלביש" עליהם מנגינה חבדי"ת ישנה. כלומר: לקחו מנגינה של אחד מ[[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגוני חב"ד]] מדורות עברו שהיתה תמיד מושרת בלי מילים ושילבו אותה עם פסוקים מהפרק החדש. כמו למשל: “[[כי אלקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלקים יושיע ציון]]" בפרק ס"ט; “[[אבוא בגבורות (ניגון)|אבוא בגבורות]]" בפרק ע"א; “ו[[ואלקים מלכי מקדם (ניגון)|ואלקים מלכי מקדם]]" בפרק ע"ד, וכיו"ב.  

ג. לקראת [[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרה"ח (אז - הת') ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים “[[הרנינו לאלוקים עוזנו (ניגון)|הרנינו לאלקים עוזנו]] גו'"; “שאו זמרה גו'"; “ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א.  

בתחילה הענין לא היה כל-כך ‘ממוסד', ומה שהתקבל, התקבל. לא אחת היה זה בבחינת “כל דקולו אלים וחזק - גבר". היתה זו מין תחרות בין כאלה שהעדיפו ניגון מסוג אחד, לבין אחרים שהעדיפו ניגון מסוג שונה. מה שברור שתמיד נטלו התמימים חלק בראש - בקלחת השירה, ההתלהבות והתחרות.

אך משראו “מחברי הניגונים וחבר המנגנים" שלא תמיד באים לעמק-השווה, החליטו כמה תמימים (ביניהם: הת' יוסף יצחק גרינברג; הת' נחום גרינוואלד; הת' יוסף קרסיק; הת' יוסף יצחק קפלן) להקים ועדה מיוחדת אשר בשם “[[ועדת הניגונים ליובאוויטש|ועדת הניגונים]]" תקרא. ועדה זו הורכבה מכמה בעלי מנגנים מוכשרים. וכך בהצבעה על פי רוב קולות נבחר ניגון השנה.  

יחד עם זה, ראו בבירור שאת “המילה האחרונה" אמר הרבי. וזה לא רק מצד אמונה, שהרבי מנהיג את החסידים כרצונו הקדוש (וממילא גם סגנון ההתוועדויות והניגונים שמנגנים אז וכו', הם בהסכמתו ובעידודו וכו'), אלא שראו זאת גם במוחש.

ולדוגמא: בניגון לפרק פ"ח ([[תשמ"ט]]) בעל מנגן אחד (ר' שלום הלוי ברוכשטאט) בחר את הפסוקים “[[שיר מזמור לבני קרח (ניגון)|שיר מזמור לבני קרח]] גו'"; “תבוא לפניך תפלתי גו'"; “ואני אליך ה' שועתי גו'", והלחין עליהם ניגון.  

ואכן לאחר שהרבי עשה קידוש, התחיל החזן ר' משה טלישבסקי, ואיתו כל הקהל את הניגון שהועדה בחרה - ניגון שהתחיל במילים “תבא לפניך תפילתי".  

והנה, להפתעת הקהל, התחיל הרבי ב[[שיחה]] הראשונה, לבאר בהרחבה את הפסוק הראשון בפרק החדש: “שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי". ברור שלאחר שיחה שכזו התחיל כל הקהל לנגן את הניגון שהלחין ר' שלום ברוכשטט, שהיה היחיד מבין הניגונים שכללו את הפסוק הראשון.