39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – "”" ב־""") |
מ (החלפת טקסט – "“" ב־""") |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
=== אשתו ארוסה לא מטמאת לו === | === אשתו ארוסה לא מטמאת לו === | ||
בגמ'{{הערת שוליים|1=[[מסכת יבמות]] כט, ב.}} איתא | בגמ'{{הערת שוליים|1=[[מסכת יבמות]] כט, ב.}} איתא "אשתו ארוסה לא אונן ולא מטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מטמאת לו". ופירש"י "ולא מיטמאת, אינה צריכה להתעסק בו כו׳ כך שמעתי, ולי נראה ולא מיטמאה כגון ברגל שישראלים מוזהרים על הטומאה מובנבלתם לא תגעו". | ||
הרבי מדייק, שמזה מובן שהזהירות מטומאה ברגל אינה משום הכניסה ל[[מקדש]] ועליה לרגל והבאת עולת ראיה - שהרי [[נשים]] אינן מחוייבות בכל זה, דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא: ועוד: זה שהארוסה | הרבי מדייק, שמזה מובן שהזהירות מטומאה ברגל אינה משום הכניסה ל[[מקדש]] ועליה לרגל והבאת עולת ראיה - שהרי [[נשים]] אינן מחוייבות בכל זה, דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא: ועוד: זה שהארוסה "לא מטמאת לו" הוא בפשטות שוה ל"ולא מטמא" שעל הארוס הכהן, והרי אזהרת טומאת מת שעל הכהן היא לא רק בארץ אלא גם בחו"ל ואף שלא בזמן הבית. ואם כן מובן שגם זה שהארוסה "לא מטמאת לו" (מצד החיוב לטהר עצמו ברגל) היא גם ב[[חו"ל]], ואף שלא בזמן הבית.{{הערת שוליים|1=ראה בהרחבה בערך [[מסכת ראש השנה]].}} | ||
=== יסודות בפרק האשה שנשאת === | === יסודות בפרק האשה שנשאת === | ||
שורה 35: | שורה 35: | ||
'''שומרת יבם''', הינה אשה של אדם שמת ללא בנים, ולכן היא זקוקה ל[[יבום]], והיא שומרת (מלשון ואביו שמר את הדבר) ומצפה ליבום. | '''שומרת יבם''', הינה אשה של אדם שמת ללא בנים, ולכן היא זקוקה ל[[יבום]], והיא שומרת (מלשון ואביו שמר את הדבר) ומצפה ליבום. | ||
ישנה מחלוקת בגמרא אם לאשה כזו ישנה דיני אישות לגבי היבם, מכיון שהיא זקוקה לו שיקדש אותה והיא אסורה לכל העולם, אם כן נחשב הדבר שהתורה המשיכה את האישות של האח המת לגבי האח החי. מחלוקת זו מכונה בגמרא | ישנה מחלוקת בגמרא אם לאשה כזו ישנה דיני אישות לגבי היבם, מכיון שהיא זקוקה לו שיקדש אותה והיא אסורה לכל העולם, אם כן נחשב הדבר שהתורה המשיכה את האישות של האח המת לגבי האח החי. מחלוקת זו מכונה בגמרא "יש זיקה או אין זיקה". אם אכן יש עליה דיני אישות ו"יש זיקה", תיקנו חכמים שיהיה עליה אכן את כל דיני איסורי האישות, שהם איסורי קרובים. | ||
אחת מהמחלוקות היוצאות משאלה זו, היא אם שומרת יבם שמתה, אם מותר ליבם לישא את אמה, או שאנו אומרים שנחשב הדבר כאילו היא אם אשתו, והיא אסורה עליו באיסור חמות. דעת [[רב (אמורא)|רב]] היא שמותר באמה, אבל [[שמואל (אמורא)|שמואל]] פסק שמותר באמה, וכן פסקו כל הפוסקים.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=175 צמח צדק יבמות עמ' 175]</REF> | אחת מהמחלוקות היוצאות משאלה זו, היא אם שומרת יבם שמתה, אם מותר ליבם לישא את אמה, או שאנו אומרים שנחשב הדבר כאילו היא אם אשתו, והיא אסורה עליו באיסור חמות. דעת [[רב (אמורא)|רב]] היא שמותר באמה, אבל [[שמואל (אמורא)|שמואל]] פסק שמותר באמה, וכן פסקו כל הפוסקים.<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=175 צמח צדק יבמות עמ' 175]</REF> |
עריכות