יצחק פלקסר: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב יצחק פלקסר נולד ביום [[י"ב בטבת]] שנת [[תרע"ו]] בולוצלווק שב[[פולין]] לר' ישראל פלסקר שהיה נכדם של [[החוזה מלובלין]] ור"ה מ[[אלכסנדר]]. בבחרותו למד בישיבת "עמק הלכה" והכיר את ה[[אדמו"ר]] מפיאסצנא (מחבר הספר "חובת התלמידים"). בתקופת לימודו בישיבה היו המצב הכללי מאוד לא טוב. בשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'חכמי לובלין' אצל ר' [[מאיר שפירא]], שנהיה לרבו המובהק. לפני [[מלחמת העולם השניה]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. בשנת [[ת"ש]] התחתן עם רעייתו, נכדת ר' דוד בהר"ן. בשנת [[תש"ט]] התחיל לעבוד כ[[ר"מ]] בישיבת "שפת אמת" מיסודה של ר' [[אברהם מרדכי אלתר]] מ[[גור]] (בעל ה"אמרי אמת") ובתפקיד זה שימש למעלה מחמישים שנה, עד סוף ימיו. בתקופה זו העמיד העמיד אלפי תלמידי חכמים, רבים מהם משמשים כראשי ישיבות, רבנים ומורי הוראה. בשנת [[תשי"ב]] החל להדפיס את חידושיו על הש"ס בסדרת הספרים "שערי יצחק", שהם אחד מספרי היסוד בישיבות. ספרו זה יידע את עולם התורה על גאונותו וכישוריו. בשנת [[תשי"ט]] התמנה לחבר בית-דין-צדק של אגודת ישראל. בתפקיד זה שימש כשלושים שנה, עד שמונה לאב-בית-הדין. במקביל כיהן כרב בית הכנסת "קהל חסידים" בשכונת "שערי חסד" ב[[ירושלים]]. שנים רבות היה חבר פעיל ומשפיע ב"מועצת גדולי התורה".

בשנת [[תשנ"ז]] חלה וסבל יסורים וגם באותה תקופה למד תורה והשתדל להמשיך את שיעורי התורה שמסר. ביום [[י' באייר]] שנת [[תשנ"ט]] נפטר.

[[קובץ:נחום בער ברייר עם יצחק פלקסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק פלקסר (מימין) עם הרב [[נחום בער ברייר]] בחגיגת [[סיום הרמב"ם]] בירושלים]]

ביום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ז]] הגיע הרב פלקסר לראשונה ל[[התוועדות]] של [[הרבי]] ב-[[770]]. לימים הגדיר את רשמיו מהביקור:

}}

בשנת [[תשמ"ט]] השתתף במעמד [[סיום הרמב"ם]], שנערך בבנייני האומה ודיבר על כך שהתקנה הפכה את הרמב"ם לנחלת הכלל. במהלך נאומו אמר: {{ציטוטון|מכיון שלפני כמה חודשים מעל הבימה הזאת, ביזו את גדול הדור קדוש ה' שכל ימיו, לרבות הלילות, כולם קודש לקרב את ישראל לאבינו שבשמים, שהרי אין מקום נידח שיד [[ליובאוויטש]] לא מגיעה לשם לקרב רחוקים, וידו של הרבי נטויה על כל יהודי לקרבו לאביו שבשמים. חמור ביותר הדבר, שהקהל שהיה נוכח כאן באותו מעמד, ובהם גם תלמידי-חכמים, לא מיחו. יש צורך דחוף לתקן מה שעדיין לא קיימו עדיין חובת המחאה על הפגיעה בגדול הדור, שיודע כל ה[[תורה]] כולה, ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]. לדבריו, על כל אחד מוטל המחאה והתפקיד לגרש את שנאת החינם. למחות, אם כי לא באלימות, ולא להשיב ב[[שנאת חינם]]}}. בסיום דבריו אמר, כי יש לו בקשה לקהל: שיעמדו על רגליהם, וישמיעו מחאה נמרצת שלושה פעמים: "אנחנו מוחים, אנחנו מוחים, אנחנו מוחים!"

בשנת [[תשמ"ט]] מסר הרב פלקסר מחידושי התורה שלו להדפסה בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובכמה קובצים תורניים לכבודו של הרבי. בשנת [[תשנ"ה]] מסר פלפול תורני "בענין חיבת הקודש" להדפסה בספר "אור עולם" לכבודו של הרבי, ובפתחו כתב דברים מרגשים על גדלותו של הרבי {{ציטוטון|שמסר כל חיי נפשו הטהורה ומאודו למען הקרובים והרחוקים בכל קצוי תבל, לקרב לבותיהם לאביהם שבשמים, והוציא יקר מזולל ניצוצות הקודש שנפלו לתהום רבה, לזככם להעלותם ולטהר נפשותם, ולהכניסם תחת כנפי השכינה}}.