איסור הוראה בשיכרות: הבדלים בין גרסאות בדף

למרות שלפי פשטות קריאת הפסוק מדובר רק באזהרת אהרן ובניו הכהנים, הספרא דורש כי בעצם מדובר לא רק על כהן אלא אפילו לאינו כהן שמורה הוראות בישראל. אם כן, מפרשני המקרא והמדרש הסבירו כי הקדוש ברוך הוא בחר בביטוי הנוכחי בגלל שנהוג בישראל לדרוש הוראה מפי הכהן<ref>פירוש [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38233&st=&pgnum=34 "עזרת כהנים" לספרא דף לד]. פירוש ה[[ש"ך]] לפרשת שמיני</ref>. ובלשון הסברת ה[[רלב"ג]]; {{ציטוטון|'''וּלְהוֹרֹת''' .. זה לכהן באזהרה לפי מה שנתבאר בזה המקום, וישראל אינו באזהרה, לפי שזה הדין יותר ראוי בכהן כי השגגה תהיה בהוראתו תזיק יותר לפי שהוא משותף לכל ישראל בענין ההוראה כענין שנאמר "יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב.."{{הערה|דברים לג י}} ו.."כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט.. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם"{{הערה|דברים יז ח}} ואין הענין כן בישראל המורה הוראות{{הערה|פירוש הרלב"ג לספר [[ויקרא]], פרק י פסוק}}.}}

לפי משמעות רוב פסוקי התורה, עיקר התקופה בו מחייבים כהן על הוראה כשהוא שיכור הוא בזמן שהוא מורה הלכה מתוך [[בית המקדש]], וכן מבינים מפסוקי התורה שמדברים על זמן עמדת בית המקדש במקומו, כמו {{ציטוטון||ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט{{הערה|דברים יז ט}} או הוראה על נגע צרעת (שאיננה מופיע בימינו) או ריבי ממונות כמו {{הדגשה|הכהנים בני לוי, .. על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע|דברים כא ה|דברים כא ה}}. למרות שלדעת כמה פרשני ימינו, יש לכהן סגולה להורות בכל עת - אף כשאין בית המקדש בנוי{{הערה|"התורה והליכת עמינו" מאת רצון הלוי עמוד רע"ו | "קובץ בתוככי ירושלים" (פרק "הכהן איש הדעת")}}, לא פורש במקורות האם קיים איסור בעל תוקף חומרתי על כהן שמורה בהלכות התורה בעת שיכרותו יותר מאשר למורה הוראה שאינו כהן.