19,297
עריכות
מ (החלפת טקסט – "”" ב־""") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "’" ב־"'") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הראש מז'בין''' (במקור ב[[אידיש]] '''דער ז'עבינער קאפ''') הוא ניגון ששלח החסיד המפורסם | '''הראש מז'בין''' (במקור ב[[אידיש]] '''דער ז'עבינער קאפ''') הוא ניגון ששלח החסיד המפורסם ר' [[פסח ממלסטובקה]] במתנה אל רבי [[הלל מפאריטש]]. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
שורה 5: | שורה 5: | ||
ניגון זה הוא ניגון מהעיר ז'בין. עיר זו הייתה מלאה ב[[חסידי חב"ד]], חלקם [[משכיל]]ים וחלקם [[עובד]]ים. ניגון זה מתייחד באופיו ה[[מוח]]י - [[מחשבה]] ו[[התבוננות]] המוח של המשכיל. לעומתו ישנו ניגון נוסף מעיר זו הנקרא בשם [[ניגון הלב מז'בין]], ניגון שמתייחד בלבביותו של עובד ה'. | ניגון זה הוא ניגון מהעיר ז'בין. עיר זו הייתה מלאה ב[[חסידי חב"ד]], חלקם [[משכיל]]ים וחלקם [[עובד]]ים. ניגון זה מתייחד באופיו ה[[מוח]]י - [[מחשבה]] ו[[התבוננות]] המוח של המשכיל. לעומתו ישנו ניגון נוסף מעיר זו הנקרא בשם [[ניגון הלב מז'בין]], ניגון שמתייחד בלבביותו של עובד ה'. | ||
===העברת הניגון=== | ===העברת הניגון=== | ||
אודות העברת הניגון לרבי הלל מפאריטש, מסופר כי כאשר החסיד רבי פסח ממלסטובקה היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק,. באותה שעה היה שם אברך מבוברויסק שהגיע בפעם הראשונה לליובאוויטש, ושניהם הזדמנו לפונדק אחד. כאשר שנודע לרבי פסח שהאברך מגיע מבוברויסק, מקום מגוריו של | אודות העברת הניגון לרבי הלל מפאריטש, מסופר כי כאשר החסיד רבי פסח ממלסטובקה היה פעם בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק,. באותה שעה היה שם אברך מבוברויסק שהגיע בפעם הראשונה לליובאוויטש, ושניהם הזדמנו לפונדק אחד. כאשר שנודע לרבי פסח שהאברך מגיע מבוברויסק, מקום מגוריו של ר' הלל, אמר לו ר' פסח: אני אלמד אותך [[ניגון]] ואתה תמסור אותו לרבי הלל בתור מתנה ממני. ורבי פסח לימד אותו את הניגון הזה. | ||
כשהאברך שב לביתו לבוברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לביתו של רבי הלל, שהיה [[רב]] העיר, והיה מפורסם ב[[חסיד]]ותו ובצדקותו, רק כדי ללמד אותו את הניגון. לא ארכו הימים והאברך הזדמן לסעודת [[ברית מילה]] של אחד החסידים. גם רבי הלל היה שם והיסב בראש השולחן. האברך הזה ישב מרחוק, יחד עם חבריו האברכים הצעירים, והם התחילו לנגן ניגונים חסידיים. בתוך כך נזכר אותו אברך בניגון שלימד אותו | כשהאברך שב לביתו לבוברויסק, לא הרהיב עוז בנפשו ללכת לביתו של רבי הלל, שהיה [[רב]] העיר, והיה מפורסם ב[[חסיד]]ותו ובצדקותו, רק כדי ללמד אותו את הניגון. לא ארכו הימים והאברך הזדמן לסעודת [[ברית מילה]] של אחד החסידים. גם רבי הלל היה שם והיסב בראש השולחן. האברך הזה ישב מרחוק, יחד עם חבריו האברכים הצעירים, והם התחילו לנגן ניגונים חסידיים. בתוך כך נזכר אותו אברך בניגון שלימד אותו ר' פסח ממלסטובקה וסיפר לחבריו על כל המאורע. האברכים שישבו לידו הודיעו מיד לר' הלל שיש פה אברך שהגיע מ[[ליובאוויטש]] ויש לו שליחות אליו מאת ר' פסח. רבי הלל הורה לו שיתקרב אליו וינגן את הניגון לפניו, וכך הוא עשה. כשסיים האברך לנגן את הניגון, אמר רבי הלל: {{ציטוטון|דער ניגון איז געמרכט מיט קאפ}} [=הניגון הזה עשוי עם ראש]. | ||
===קביעת ייעוד הניגון=== | ===קביעת ייעוד הניגון=== | ||
רבי הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של רבי הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום [[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]], היה מנגן אחר כך בבואו לליובאוויטש, לפני אמירת [[דא"ח]] של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ומאחר שזה כבר היה לאחר [[חג הסוכות]], וכבר היו לו שלושה ניגונים מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר | רבי הלל התחיל לחשוב מה לעשות עם הניגון הזה, כי מנהגו של רבי הלל היה שאת שלושת הניגונים שהיה מנגן בסיום [[תפילת נעילה]] ב[[יום הכיפורים]], היה מנגן אחר כך בבואו לליובאוויטש, לפני אמירת [[דא"ח]] של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ומאחר שזה כבר היה לאחר [[חג הסוכות]], וכבר היו לו שלושה ניגונים מוכנים, היה במבוכה ולא ידע מה לעשות עם הניגון הזה. ואמר ר' הלל: {{ציטוטון|את הניגון הראשון כבר אי אפשר לשנות. לנגן את הניגון החדש בתור ניגון שני - אין זה מכבודו של ר' פסח'קע. ולכן, ננגן זאת בתור הניגון השלישי, שמנגנים לפני אמירת החסידות}}{{הערה| החסיד ר' מיכאל דבורקין, ששמע מהרב דוב-וואלף מיקטרינוסלב}}. | ||
ניגון זה הוא ניגון ס"ב ב[[ספר הניגונים]]. | ניגון זה הוא ניגון ס"ב ב[[ספר הניגונים]]. |
עריכות