שינויים

בימי הצמח צדק כיהן כרב מורה הוראה וכ[[משפיע]] לחסידי חב”ד חב"ד ברומניה ובחבל בסרביה הסמוכה לה.

ר' יצחק משה התקרב לחסידות על ידי החסיד הנודע ר' [[משה וילנקר]]. כידוע, היתה עבודתו של אדמו”ר אדמו"ר הזקן בענין התפשטות החסידות בדרך מופלאה ובחכמה גדולה. הוא היה שולח שלוחים בסתר, למחוזות קרובים וגם רחוקים, בכדי שיקרבו יהודים לדרך חסידות. כך נשלח החסיד ר' משה וילענקער למחוז בסרביה. אדמו”ר אדמו"ר הזקן ציוה עליו כי לא ישוב משם עד שישלים את משימתו. העבודה של ר' משה ארכה 15 חודשים, ובין פירותיו היה ר' יצחק משה.

סבל רב היה מנת חלקו של ר' יצחק משה. ילדים נולדו לו, אלא שהם לא חיו זמן רב, כולם נפטרו. צער רב גרם הדבר לו ולרעייתו. את צרתם תינה בפני אדמו”ר אדמו"ר הזקן שבירכו כי יוולד לו בן לו יקרא על שם “הרבי” “הרבי" - [[המגיד ממעזריטש]].

== בשליחות אדמו”ר אדמו"ר הזקן ==

בשנת [[תקנ"ו]] נשלח ר' יצחק משה יחד עם שניים מגדולי החסידים - עם מורו ורבו ר' משה ווילנקער ועם ה[[חוזר]] של אדמו”ר אדמו"ר הזקן ר' [[פנחס רייזעס]], אל הרבנים הצדיקים רבי [[יהודה לייב הכהן]] ורבי [[זוסיא מאניפולי]] בכדי לקבל את הסכמתם על [[ספר התניא]].

כאשר חזרו שלושת החסידים משליחותם עם ההסכמות, היה זה בשלהי [[אלול]] תקנ”ותקנ"ו, הודיע אדמו”ר אדמו"ר הזקן להמדפיס מסלוויטא להדפיס את התניא.

לאחר [[הסתלקות]] אדמו”ר אדמו"ר הזקן התקשר לאדמו”ר לאדמו"ר האמצעי בכל נימי נפשו, וכמים הפנים לפנים, אדמו”ר אדמו"ר האמצעי היה מחבבו מאוד. ב[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] כותב כי ר' יצחק משה היה אחד מהשלושה שאמר אדמו”ר אדמו"ר האמצעי עליהם שפעל בהם (אויסגעפיהרט) המכוון כו'. (כנראה הכוונה שפעל בהם את תכלית הכוונה אותה ציפה לראות בהם).

לאחר הסתלקות אדמו”ר אדמו"ר האמצעי הוחלט בועידה מיוחדת של זקני החסידים למנות את אדמו”ר אדמו"ר הצמח צדק ל[[רבי]]. בועידה נבחרו שליחים שיודיעו לאדמו”ר לאדמו"ר הצמח צדק את ההחלטה. בין חשובי החסידים שנבחרו היו החסידים החשובים ר' [[הלל מפריטש]], ר' [[יצחק אייזיק מויטבסק]] ר' [[פרץ חן]] ור' יצחק משה. השליחים מסרו את החלטת האסיפה אולם הצמח צדק סירב לקבל את הנשיאות.

מהסתלקותו של אדמו”ר אדמו"ר האמצעי ב[[ט' כסלו תקפ"ח]], עד [[חג השבועות]] אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר [[מאמר]] חסידות.

פעולותיו הברוכות למען הפצת המעיינות היו לשם דבר לא רק בקרב חסידי חב”דחב"ד. כאשר באחד הימים הגיע הצדיק רבי ישראל מרוזי'ן לביקור בקישנוב, והיה שם גם החסיד ר' משה יצחק מיאסי ונתן לו שלום. אך הפעם שינה הרוז'ינער ממנהגו, ובשונה מנתינת שלום לשאר החסידים שהיה נותן רק ראשי האצבעות, אחז הצדיק בידו כף אל כף בחיבה. באותו ביקור קירבו הרוז'ינער מאוד והיה אצלו יום שלם. לאחר מכן אף נסעו יחדיו ברחוב.

מכיוון שביקש לעורר את תושבי האיזור לחסידות דאג גם להדפיס בעירו ספר חסידות. ר' משה יצחק הביא לבית הדפוס את הספר ‘[[דרך חיים ותוכחת מוסר השכל]]' שחיבר אדמו”ר אדמו"ר האמצעי (ספר זה הוא החלק השלישי מתוך הספר [[שער תשובה]]). המהדורה אותה הביא לדפוס היא הרביעית במספר, הספר הודפס בעירו יאסי בשנת [[תרי"ט]].

במשך השנים [[תר"ד]] - [[תר"ה]], ייסד אדמו”ר אדמו"ר הצמח צדק בכמה ערים סניפים לישיבה שהייתה ב[[ליובאוויטש]], וכן חיזק את הכוללים בהומיל בראשותו של ר' אייזיק מהומיל ובבוברויסק בראשות ר' הלל מפריטש. הצמח צדק הוסיף עליהם עוד כעשרים כוללים, את ראשי הכוללים בחר אדמו”ר אדמו"ר הצמח צדק וכשייסד [[כולל יאסי (תקופת אדמו"ר הצמח צדק)|כולל ביאסי]] נבחר ר' יצחק משה לעמוד בראשו.