19,035
עריכות
מסכת תרומות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
צריכה להיות בהחפצא, ולכן הוא סובר שאין הלבנות יכולות להעלות את השחורות (וכן להיפך), מכיון שאין כאן תערובת במציאות, וכנ”ל בלשון התוספות שאי אפשר שיתערבו כי לעולם ניכרות בפני עצמם. | צריכה להיות בהחפצא, ולכן הוא סובר שאין הלבנות יכולות להעלות את השחורות (וכן להיפך), מכיון שאין כאן תערובת במציאות, וכנ”ל בלשון התוספות שאי אפשר שיתערבו כי לעולם ניכרות בפני עצמם. | ||
אך רבי יהושע ורבי עקיבא סוברים, שתערובת יבש ביבש מספיק גם כשהוא רק מצד הגברא - | אך רבי יהושע ורבי עקיבא סוברים, שתערובת יבש ביבש מספיק גם כשהוא רק מצד הגברא - בידיעת האדם{{הערת שוליים|שאינו ידוע היכן האיסור}}. וזהו גם טעמו של רבי עקיבא שסובר ש”כשאינו ידוע מה נפלה מעלות זו את זו” - מחמת תערובה בידיעת האדם, ובנדו”ד בידיעתו הם מעורבין בכל המאה. | ||
על פי זה מבאר הרבי גם את טעמו של רבי יהושע | על פי זה מבאר הרבי גם את טעמו של רבי יהושע | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
בירושלמי ישנה מחלוקת בדעת רבי יהושע, אם זה שמעלות זו את זו הוא גם בידוע איזו נפלה (שתורה או לבנה), או דבידוע איזו נפלה גם ר״י ס״ל | בירושלמי ישנה מחלוקת בדעת רבי יהושע, אם זה שמעלות זו את זו הוא גם בידוע איזו נפלה (שתורה או לבנה), או דבידוע איזו נפלה גם ר״י ס״ל | ||
דאין מעלות זו את זו, ולפי זה, המחלוקת | דאין מעלות זו את זו, ולפי זה, המחלוקת | ||
בין רבי יהושע לרבי עקיבא היא,{{הערת שוליים|לשון הירושלמי: בשידע ושכח, על דעתי׳ דרבי יהושע מעלה על דעתי׳ דרבי עקיבא אינו מעלה.}} שרבי יהושע סובר שכיון דשכח הוי כאינו ידוע לו בשעת שנפלה, ור״ע סובר שהואיל וידע בשעה שנפלה אין מעלות זו את זו, על אף ששכח אחר כך. הרמב"ם שפסק כר׳ עקיבא, פסק גם כן | בין רבי יהושע לרבי עקיבא היא,{{הערת שוליים|לשון הירושלמי: בשידע ושכח, על דעתי׳ דרבי יהושע מעלה על דעתי׳ דרבי עקיבא אינו מעלה.}} שרבי יהושע סובר שכיון דשכח הוי כאינו ידוע לו בשעת שנפלה, ור״ע סובר שהואיל וידע בשעה שנפלה אין מעלות זו את זו, על אף ששכח אחר כך. הרמב"ם שפסק כר׳ עקיבא, פסק גם כן בדברי הירושלמי, שאם ידע מה היתה= אחר שנפלה ושכח הרי כולן מדומעות. | ||
לפי זה, מוקשית לכאורה סברתו של רבי עקיבא, למה כשידע ושכח כולן מדומעות ואין מבטלות זו את זו, הרי עכשיו כולן בכלל ספק איסור? ואין לומר דכיון שכבר נדמעו החמשים (כשידע), שוב אין מתבטלים אחר כך כששכח״ - שהרי מפורש במשנה "סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה (סאה) ואחר כך נפלו שם חולין אם שגג מותר״, דאף שמתחלה לא היו מאה לבטל ונדמעו, הרי כשאח"כ נפל שם עוד בשוגג מצטרפין לבטל, ולמה לא נאמר גם כאן דכאשר שכח{{הערת שוליים|וה״ז שוגג.}} הרי כולן בספק איסור ומצטרפין לבטל? | לפי זה, מוקשית לכאורה סברתו של רבי עקיבא, למה כשידע ושכח כולן מדומעות ואין מבטלות זו את זו, הרי עכשיו כולן בכלל ספק איסור? ואין לומר דכיון שכבר נדמעו החמשים (כשידע), שוב אין מתבטלים אחר כך כששכח״ - שהרי מפורש במשנה "סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה (סאה) ואחר כך נפלו שם חולין אם שגג מותר״, דאף שמתחלה לא היו מאה לבטל ונדמעו, הרי כשאח"כ נפל שם עוד בשוגג מצטרפין לבטל, ולמה לא נאמר גם כאן דכאשר שכח{{הערת שוליים|וה״ז שוגג.}} הרי כולן בספק איסור ומצטרפין לבטל? | ||