זלמן יואל לבנהרץ: הבדלים בין גרסאות בדף

נולד במוסקבה ביום [[כ"ה חשוון]] [[תרפ"ז]], לאביו הרב החסיד [[אברהם שמואל לבנהרץ]] ע”ה. התגורר ב[[פולין]] וב[[ארץ ישראל]]. נפטר [[ה' חשוון]] ה'[[תשס"ד]].

אביו של ר' זלמן יואל, ר' אברהם שמואל נודע כחסיד בעל מסירות נפש. המשפחה התגוררה מול מטה הק.ג.ב. ‘לוביאנקה' שבמוסקבה. ולמרות הסכנה היה בית משפחת לבנהרץ בית ועד לחסידי חב”ד. בבית התארחו חסידים רבים ובהם כאלו אשר השלטונות חיפשו אותם כדי לאוסרם.

כילד ספג ר' זלמן יואל חינוך למסירות נפש, ומעולם לא דרכה כף רגלו בבית ספר. הוא למד תורה במחתרת אצל הרב [[שניאור פינסקי]] ע”ה, ועוד מלמדים.  

בהגיעו לפרקו נישא למרת זיסל, בתו של הרב ראובן נכינזון הגבאי של [[שושלת מחנובקה#רבי אברהם יהושע העשיל ממכנובקא|האדמו"ר ממכנובקה]] זצ”ל.  

מצ'רנוביץ עברו להתגורר בעיר פרונזה שבקריגיזיה. באותם שנים בהם חי תחת שילטון שדיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב”ד בפרט, היה בקשר מתמיד עם הרבי.. הוא היה שואל בכל עניין. וזאת על אף שכל מכתב שנכתב ל[[חוץ לארץ]] ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו.  

בשנת [[תשי"ז]] יצא הוא, רעייתו ושלושת הבנות ל[[פולין]], שם התגוררו כשנה. מכיוון שבידם היו תעודות מזוייפות, התקשו בקבלת ויזה לארץ הקודש, ובינתיים התגוררו בעיירה קטנה ליד העיר [[קראקא]]. בשנה זו הוא עמד בקשר רצוף עם הרבי; כתב מכתבים בהם סיפר על מצבו העגום וקיבל בחזרה מכתבים וגם חבילות ובהם מוצרי מזון כשרים שהיו חסרים למשפחה. דאגתו של [[הרבי]] למשפחתו של ר' זלמן הייתה מיוחדת: יום אחד הגיע לבית המשפחה הרב דוד הולנדר, יו”ר הסתדרות הרבנים בארצות הברית שביצע עבור הרבי שליחויות רבות במזרח אירופה, ובשליחות הרבי התעניין בשלום המשפחה.

לאחר שנה של סבל, עלו בני המשפחה ל[[ארץ הקודש]] והתיישבו ב[[כפר חב"ד]]. לאחר תקופה קצרה, בהוראת הרבי עברו להתגורר ב[[בני ברק]]. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש”י.  

בסוף שנות הכפי”ם הגיעה עליה גדולה של חסידי חב"ד מברית המועצות, ובעידודו של הרבי ייסדו כמה ממשפחות העולים ב[[נחלת הר חב"ד]] מפעל טקסטיל כדי שתהיה עבודה לעולים שהתיישבו בנחלת הר חב”ד. ר' זלמן ביקש להיות שותף. ביחידות שהייתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): “המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה”. את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב רש”י לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה.  

למרות שלא מכר את המכולת הפך לשותף פעיל במפעל טקסטיל שנקרא על שם מייסדיו: גולגוטקס. גו - ר' [[מרדכי גורדצקי]] כיום יו”ר [[ועד נחלת הר חב”ד]], ל- לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, גו- ר' [[משה גולדשמיד]]. והסיומת טקס - קיצור של טקסטיל.  

תפקידו של ר' זלמן היה לגשת למכרזים מול משרדי ממשלה, שכן משרד הביטחון ומשרדים אחרים היו קונים מהמפעל כמויות גדולות של טקסטיל. המפעל שפירנס רבים מתושבי נחלת הר חב”ד היה חשוב מאוד בעיני הרבי, שהורה כמה פעמים למזכיר הרב [[בנימין קליין]] להתעניין בקרב גורמים בכירים אודות המכרזים.  

המפעל, מלבד היותו תומך בחסידי חב”ד, היה מפעל שנהג ברוח חסידית. כאשר היו [[שידורים]] מהתוועדויות הרבי שהתארכו שעות ארוכות, ובשל כך היו עובדים שאיחרו לעבודה, המנהלים לא העירו להם ובודאי שגם לא הורידו ממשכורתם.  

אצל ר' זלמן השידורים היו חשובים עד מאוד. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב”ד כדי לשמוע את השידור. רק לאחר מאמצים רבים סידר שדברי הרבי ישודרו בקביעות גם בבני ברק.  

ביום רביעי בערב ביקש לראות את הרב אליהו פישמן, מגיד שיעור בו השתתף בעשר השנים האחרונות. הרב שאינו חסיד חב”ד הגיע והזדעזע לראות את מצבו הרפואי. ר' זלמן אמר לו: “העיקר עכשיו ש[[משיח]] יבוא בקרוב ממש”. שאל אותו הרב “מה עוד אתה רוצה לומר לי?” אמר לו ר' זלמן בפשטות: “זה כל מה שרציתי לומר לך...”.