הדר התמימים בת ים: הבדלים בין גרסאות בדף

בתחילת שנת [[תשמ"ב]] לא הצליחה המערכת הכלכלית של בית חב”ד להחזיק מעמד, והנהלת הישיבה נאלצה, בצער רב, לוותר על קיום הפנימייה. הבחורים שהתגוררו מחוץ לעיר עברו לישיבות חב”ד אחרות, ואילו הבחורים הגרים בבת-ים הצטרפו לכולל ‘[[הדר התמימים בת ים]]' שפועל עד עצם היום הזה{{כלומר}}.

בסוף שנת [[תשל"ח]] החלה במסגרת הבית חב”ד מערכת שיעורי תורה בקנה מידה רחב. אחד השיעורים היה מיועד לצעירים שבאו מידי יום ביומו ללמוד בשעות אחר הצהריים והערב שולחן-ערוך וחסידות. ההיענות הייתה גדולה, צעירים רבים החלו להופיע באופן תדיר וכך נמשך הדבר עד לקיץ תשל”ט.  

באחד הערבים, נקשו ארבעה צעירים על דלת ביתו של הרב זמרוני, ולאחר שהוזמנו להיכנס התיישבו בסלון ודרשו בצורה חד משמעית: “אנו רוצים לחזור בתשובה, רוצים ללמוד בישיבה, ישיבה שלומדים בה חסידות ודווקא חסידות חב"ד. אנו רוצים שתקים כאן ישיבת חב”ד!”

כשזה ניסה להציע להם, שאולי בכל זאת ינסו להיכנס לישיבה אחרת יותר מסודרת ומאורגנת, ענו לו: "ביקרנו בישיבות רבות, אפילו ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], אך אין בהן שום מסגרת מסודרת למתחילים”.  

הרב זמרוני הודיע להם מיידית: “בסדר, בעז”ה מחר בבוקר מתחילים סדר חסידות”!  

אחת הנשים שעזרה רבות לחב”ד בבת-ים, נתנה מחצית מביתה עבור הישיבה. שם למדו, שם ישנו ושם אכלו.  

צוות הישיבה הורכב מרמי”ם ו[[משפיע|משפיעים]] שונים. ביניהם: הרב אהרן הלפרין (משגיח הכשרות) מכפר חב”ד; הרב שמואל סגל - מגיד שיעור ב[[תניא]] והרב זמרוני ציק - כמשפיע. בתקופות נוספות שימשו גם הרב [[נועם הרפז]] והרב יעקב אופן כמשפיעים.  

זמן קצר לאחר התבססות זכה הרב זמרוני לקבל מענה מכ”ק [[הרבי]] אודות ההקמה (במכתב לרבי פירט את הקו החינוכי שהוא בין היתר “לכוון, לחנך ולהדריך צעירים לדרך התומ”צ עפ”י ארחות חסידות חב”ד ושיהיו [[תמים|תמימים]] לכל דבר”). וזה היה לשון המענה:  

“עפ”י התכנית וכו' הרי היא במסגרת פעולות תומכי תמימים”.  

כך זכתה ישיבת ‘הדר התמימים' לקבל מהרבי שליט”א את היחס הנעלה של ‘[[תומכי תמימים]]'.  

עם התרחבותה של הישיבה נוצר צורך במקום נרחב יותר עבור התלמידים, ועל כן עברו ל”מגדל נחום”. שם הקימו את הזאל וחדר האוכל, ושכרו חדרים לפנימייה.  

לכל בחור או שניים היה סניף [[צבאות ה']] בעיר, אותו הפעילו פעם בשבוע וב[[שבת]]. כך יצא שבעיר היו פזורים כעשרים סניפי צבאות ה', בהם השתתפו כשלוש מאות ילד בפעילות רצופה פעמיים בשבוע. כיוון שלמדריכים היה קשר הדוק עם הילדים במשך כל השנה, הצליחו – בעקבות זאת – לאסוף כמות עצומה של ילדים ל[[תהלוכת ל"ג בעומר]]. כך שבשנים ההם השתתפו בתהלוכות ל”ג בעומר בבת-ים כארבעת אלפים ילד.  

בזכות פעילות הבחורים, הגיע הבית חב”ד בת-ים לאחד משלושת המצטיינים שהצליחו להביא את המספר הגדול ביותר של [[מבצע אות בספר התורה|אותיות בספר התורה]]. הרבי שלח עבור זאת לבית חב”ד 500$.

מדי שנה בחודש [[תשרי]] נסעה קבוצה מהבחורים ל-[[‏770]] ואף נכנסו ל[[יחידות]]. כשעברו התלמידים אצל הרבי ב”[[כוס של ברכה]]” או “[[חלוקת לעקאח]]” זכו רבים מהם להתייחסויות מהרבי בסגנונם הם.