19,351
עריכות
יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – "זצ"ל" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]) שימש כ[[אדמו"ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב. | ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] רבי '''יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין''' ([[כ"ה שבט]] [[תקס"ו]] - [[י' אייר]] [[תרל"ד]]) שימש כ[[אדמו"ר]] הראשון של [[חסידות קומרנא]] בדור השני של שושלת זידיטשויב. | ||
היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. | היה בנו של רבי אלכסנדר סנדר, רב בזידיטשויב ובקומרנא. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי [[צבי הירש אייכנשטיין]] מזידיטשויב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינטשוב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, בה חי עד סוף ימיו. | ||
את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]]. | את תורתו קיבל מרבי [[יעקב יצחק הורוויץ]] מלובלין, רבי נפתלי צבי מרופשיץ, חמיו רבי אברהם מרדכי מפינטשוב, אביו רבי אלכסנדר סענדער, רבי משה מאוהעל בעל ה"ישמח משה", רבי [[אברהם יהושע העשיל מאפטא]], רבי דוד מווייסליץ, רבי [[אברהם דוד וואהרמן]] מבוצ'ץ', דודו רבי משה מסאמבור, רבי שמעון מירוסלב, רבי מנחם מטורנא, רבי יעקב מדינוב בעל "מלא הרועים", רבי [[צבי אלימלך שפירא]] מדינוב, רבי אשר מרופשיץ, רבי [[משה צבי גוטרמן]] מסווראן, רבי ישעיה מפשדבורז, רבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים" ורבי צבי הירש מרימינוב. עם כל זאת רבו המובהק היה דודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשויב. הרבה לנסוע גם לשאר צדיקי דורו. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות [[חסידות קומרנא]]. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ומספר בעל [[עשר]] קדושות: "סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי"ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]]". | ומספר בעל [[עשר]] קדושות: "סיפר לי [[איש]] מופלג ב[[יראת השם]] [[חסיד]] מפורסם, ששאל ל[[רב]] ה[[קדוש]] (רבי יצחק אייזיק) האיך ראה את הבתים של ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן בעל ה'[[תניא]]' [[זי"ע]] (כי לפי הנשמע אבדו מן ה[[עולם]]), והשיב לו, כי בעת שכתב [[ספר]]ו הנזכר לעיל, והגיע ל[[מקום]] הנזכר לעיל, נרדם איזה רגעים באמצע כתיבה, ובא אליו ה[[גאון]] ה[[קדוש]] [[מורנו]] ה[[רב]] [[רבינו]] זלמן ותפילין בידו, והראה לו שכך נעשו, וצוה לו לכתוב כן ב[[ספר]]ו. וסיים ה[[רב]] ה[[קדוש]]: (תרגום מ[[אידיש]]) ולפני ה[[עולם]] לא רציתי לפרסם את זה, וכתבתי סתם שראיתי ה[[בתים]]". | ||
מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'. {{הערה|מפי ה[[רב]] ר' שמואל [[הלפרין]] [[שליט"א]], הובא ב[[ספר]] שלשלת הקודש קאמארנא}} | מסופר ש[[הצמח צדק]] אמר על רבי יצחק אייזיק, ש'הוא גילה סודות מן החדר'. {{הערה|מפי ה[[רב]] ר' שמואל [[הלפרין]] [[שליט"א]], הובא ב[[ספר]] שלשלת הקודש קאמארנא}} | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==מספריו== | ==מספריו== | ||
את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר"י]] ותורת [[הבעש"ט]], בהם: | את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת [[האר"י]] ותורת [[הבעש"ט]], בהם: | ||
* | * '''היכל הברכה'''- פירוש על חמשה חומשי תורה, בדגש על פירוש ה[[מסורה]]. | ||
* '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי"ג מצוות]] על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה). | * '''אוצר החיים''' - פירוש ל[[תרי"ג מצוות]] על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה). | ||
*'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות) | *'''כתם אופיר''' - פירוש על [[מגילת אסתר]] (בחומש היכל הברכה לשמות) | ||