19,251
עריכות
יצחק הוטנר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – "זצ"ל" ב־"") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
|מקום לידה= וורשה | |מקום לידה= וורשה | ||
|תאריך פטירה=[[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]] | |תאריך פטירה=[[כ' בכסלו]] [[תשמ"א]] | ||
|מקום פטירה= | |מקום פטירה= | ||
|מקום פעילות=[[ניו יורק]] | |מקום פעילות=[[ניו יורק]] | ||
|תפקידים נוספים= | |תפקידים נוספים= | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
נולד בעיר ורשה שב[[פולין]], ולמד בצעירותו בישיבת סלובודקה שבעיר קובנה בליטא. כבר שם הוכר כ"עילוי", וב[[תרפ"ה]] נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. שם התוודע לראשונה לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר השפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית (במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"). בחורף [[תרפ"ט]] (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לוורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב[[תרצ"ב]] כתב את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על [[מסכת נזיר]]. על ספרו זה קיבל את הסכמת רבני ליטא, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנה והרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה, ואת הסכמת הרב קוק, מארץ ישראל. בהוצאות האחרונות לא נדפסו ההסכמות. | נולד בעיר ורשה שב[[פולין]], ולמד בצעירותו בישיבת סלובודקה שבעיר קובנה בליטא. כבר שם הוכר כ"עילוי", וב[[תרפ"ה]] נשלח לחזק את הישיבה אשר הוקמה בארץ ישראל, בעיר חברון. שם התוודע לראשונה לרב הראשי של ארץ ישראל באותם ימים, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אשר השפיע רבות על דרכו הרעיונית והרוחנית (במכתב הבקשה להסכמתו של הרב קוק לספרו "תורת הנזיר" פנה אליו בלשון: "הוד כבוד אדמו"ר הגאון הגדול עטרת ישראל וקדושו מרן ר' אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א"). בחורף [[תרפ"ט]] (חודשים מספר לפני הטבח בחברון), חזר לוורשה, ועבר לזמן קצר ללמוד פילוסופיה באוניברסיטת ברלין. ב[[תרצ"ב]] כתב את ספרו "תורת הנזיר", חידושים על [[מסכת נזיר]]. על ספרו זה קיבל את הסכמת רבני ליטא, הרב [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]] מווילנה והרב אברהם דוב כהנא-שפירא מקובנה, ואת הסכמת הרב קוק, מארץ ישראל. בהוצאות האחרונות לא נדפסו ההסכמות. | ||
ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] | ב[[תרצ"ה]], לאחר שנה נוספת בה שהה בארץ ישראל, עבר הרב הוטנר להתגורר בברוקלין שב[[ניו יורק]], ומונה ב[[תרצ"ט]] לראש ישיבת רבינו חיים ברלין, הישיבה הוותיקה ביותר בברוקלין. בהנהגתו הכריזמטית פרחה וגדלה הישיבה, והפכה לבעלת שם בעולם התורה בארצות הברית - כישיבה שאינה נופלת במאום ממקבילותיה במזרח אירופה. הוא שילב בישיבה מוטיבים חסידיים וליטאיים, דבר שהתבטא במיוחד בשבתות ובחגים, בהם נהג לשלב דרשה תלמודית ופילוסופית בטיש חסידי ובשירה. | ||
ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, הרב אהרון קוטלר, אשר התנגדו לכל שילוב של תוכני חול בישיבות. | ב[[ת"ש]] הקים ישיבה נוספת לצעירים בוגרי תיכון, אשר הצטרפו אליה מאות תלמידים. הרב הוטנר תמך בשילוב לימודי הקודש בלימודי חול, והשתלבות התלמידים בעולם העבודה הכללי, ואף ניסה ברוח זו להקים קולג' המשלב לימודי תעודה עם לימודים ישיבתיים. בנושא זה נתקל בהתנגדויות של רבנים, כגון ראש ישיבת לייקווד, הרב אהרון קוטלר, אשר התנגדו לכל שילוב של תוכני חול בישיבות. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
בשנת [[תש"ל]] טס הרב הוטנר עם רעייתו הרבנית, בתו וחתנו, לביקור ב[[ארה"ק]] עם מטוס אייר פראנס, ואז נחטף המטוס ע"י מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור'. המטוס הונחת בעל כורחו בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הגר"י הוטנר ומשפחתו. | בשנת [[תש"ל]] טס הרב הוטנר עם רעייתו הרבנית, בתו וחתנו, לביקור ב[[ארה"ק]] עם מטוס אייר פראנס, ואז נחטף המטוס ע"י מחבלים מארגון 'ספטמבר השחור'. המטוס הונחת בעל כורחו בירדן וסכנת מוות ריחפה מעל הגר"י הוטנר ומשפחתו. | ||
בסמוך לאותו אירוע מבהיל, שהיה בסמיכות ליום [[ח"י אלול]] – יום הולדתו של [[בעל התניא]] ויום פטירתו של ה[[מהר"ל]], נשא [[הרבי]] דברים מרגשים בבית מדרשו. לאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן), וכן את הזיקה הרעיונית שבין ספר התניא לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הגר"י , וכה הוא אמר (מתומצת ומתורגם): היות והיום הוא יום ההסתלקות של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן להגר"י הוטנר ) – "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע". עד כאן דברי הרבי | בסמוך לאותו אירוע מבהיל, שהיה בסמיכות ליום [[ח"י אלול]] – יום הולדתו של [[בעל התניא]] ויום פטירתו של ה[[מהר"ל]], נשא [[הרבי]] דברים מרגשים בבית מדרשו. לאחר שהזכיר את העובדה ש'בעל התניא' היה מצאצאיו של המהר"ל (בן אחר בן), וכן את הזיקה הרעיונית שבין ספר התניא לתורתו של המהר"ל - התייחס הרבי למצבו של הגר"י , וכה הוא אמר (מתומצת ומתורגם): היות והיום הוא יום ההסתלקות של המהר"ל מפראג (הרבי ציין שעל מצבתו מצויין שיום פטירתו הוא ח"י אלול) שביום זה הרי "עולה כל עמלו", והרי "הימים האלה נזכרים ונעשים" - שנפעלים שוב העניינים מלמעלה, לפיכך, גדול זכות המהר"ל לסייע לכל אלה ש"רותחים" ("קאכן זיך") בתורתו של המהר"ל (והכוונה כמובן להגר"י הוטנר ) – "שיהיה כמו שהיה אצל המהר"ל, שאם היו זקוקים לנס הרי התרחש נס, כשהיו צריכים לנס גלוי – הרי היה נס גלוי, כשהיו זקוקים נס שלמעלה מדרך הטבע – היה נס למעלה מדרך הטבע". עד כאן דברי הרבי בהתוועדות שבת כי תבא, ח"י אלול תש"ל. ואמנם, כך היה, ובניסים גלויים זכה הרב הוטנר לצאת מהמצר אל המרחב ומאפילה לאור גדול. התקבלה והתקיימה עתירתו של הרבי וזכות המהר"ל עמדה למי שזכה לעסוק כל כך בתורתו, ולכל הנלווים עליו. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||