פרשת וישב: הבדלים בין גרסאות בדף

*'''רביעי''' - התורה עוברת לספר את סיפור [[יהודה]] ותמר. יהודה היה אח של יוסף, ולמעשה היה זה שהציע למכור אותו. יהודה התחתן ונולדו לו שלושה בנים: ער, אונן ושילה. בנו הראשון ער התחתן עם תמר, אך בגלל עוונותיו הוא נפטר במהרה. יהודה נתן את בנו השני אונן לתמר כדי שיקיים את מצוות הייבום, כיון שאחיו הבכור נפטר ללא ילדים, אך גם הוא נפטר במהרה בעוונותיו. לכן פחד יהודה לתת לתמר את בנו השלישי, ובלית ברירה היא חזרה לבית הוריה וישבה שם כאלמנה. לבסוף, אשתו של יהודה נפטרה אף היא והוא יצא לנסיעת עסקים. תמר התלבשה כקדשה וישבה על אם הדרך. יהודה שלא זיהה את כלתו שכב אצלה והותיר בידיה כמשכון את טבעת החותמת שלו, והיא נכנסה ממנו להריון. מספר חודשים לאחר מכן, כאשר הריונה התגלה, יהודה ציוה שישרפו אותה כיון שזינתה. כאשר היא היתה בדרכה לבית השריפה, היא הוציאה את טבעת החותמת ושלחה ליהודה עם מסר: לאיש אשר לו הטבעת - אני הרה. בשלב זה הודה יהודה בטעותו. מאותו הריון נולד אכן בן שהיה תחילת השולשלת של [[מלכות בית דוד]], עד [[משיח צדקנו]]. מכאן אנו רואים שכל הסיפור היה שמיימי, וזאת כדי שייוולד משיח שיגאל את עם ישראל מגלותו.

*'''שישי''' - אשתו של פוטיפר מנסה לפתות את יוסף לשכב עימו, אך הוא מסרב בתוקף. יום אחד כאשר לא היה איש בבית, החזיקה אשת פוטיפר בבגדו, ובלית ברירה הוא הותיר את מעילו בידה וברח מהבית. האישה טענה כי יוסף ניסה לשכב עימה, והיא השתמשה במעיל כהוכחה לכך, ואכן יוסף נזרק לכלא. אך גם במקום זה היה ה' עם יוסף והוא נהיה האחראי על כל האסירים.