19,252
עריכות
ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]] | [[קובץ:ישראל נח שניאורסון.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של המהרי"ן]] | ||
[[אדמו"ר]] '''ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר הסתלקות אביו הנהיג את | [[אדמו"ר]] '''ישראל נח שניאורסון''' - המהרי"ן - היה בנו הרביעי של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלאחר הסתלקות אביו הנהיג את חצר [[חסידות חב"ד - ניעז'ין]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]]. נישא לבת דודתו, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]] שנפטרה לאחר זמן קצר. | נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] בעיירה לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]]. נישא לבת דודתו, נכדתו של האדמו"ר האמצעי, בתו של [[יקותיאל זלמן ולס (חתן אדמו"ר האמצעי)]] שנפטרה לאחר זמן קצר. | ||
לאחר מכן נישא לנכדה אחרת של סבו, בת דודו [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]]. באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. | לאחר מכן נישא לנכדה אחרת של סבו, בת דודו [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|מנחם נחום]] בן [[אדמו"ר האמצעי]]. באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]]. | ||
אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח – בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק. | אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח – בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה. | ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסיד חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה. | ||
לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק נשאר שנתיים בליובאוויטש ונהג בנשיאות כ[[אדמו"ר]] תחת השם "חבד" - ניעז'ן". | לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הצמח צדק נשאר שנתיים בליובאוויטש ונהג בנשיאות כ[[אדמו"ר]] תחת השם "חבד" - ניעז'ן". הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים. בסוף שנת [[תרכ"ח]] עבר לעיר [[ניעז'ין]], שם נהג בנשיאות כחמש עשרה שנה, עד הסתלקותו ב[[י"ז ניסן תרמ"ג]] ומנוחתו כבוד בעיר ניעז'ין ב[[אוהל]] סבו אדמו"ר האמצעי. | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||