19,512
עריכות
יחזקאל בסר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מ (←לקריאה נוספת) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
שותפי פשוט לא ידע מה זו [[יחידות]] עם הרבי... אמרתי לו: אדרבא, עכשיו יש לך הזדמנות טובה להעלות את הבעיה ולהתייעץ עם [[הרבי]], הוא הסכים, והלכנו יחד ל-[[770]]. נכנסנו ל'יחידות' בשתיים וחצי לפנות [[בוקר]]. הרבי קיבל אותנו בחמימות ובמאור-פנים. הרבי אמר לשותף לשבת והוא התיישב, ולאחר מכן הרבי פנה אלי ואמר לי לשבת. אמרתי: אני לא יושב. אני חסיד. | שותפי פשוט לא ידע מה זו [[יחידות]] עם הרבי... אמרתי לו: אדרבא, עכשיו יש לך הזדמנות טובה להעלות את הבעיה ולהתייעץ עם [[הרבי]], הוא הסכים, והלכנו יחד ל-[[770]]. נכנסנו ל'יחידות' בשתיים וחצי לפנות [[בוקר]]. הרבי קיבל אותנו בחמימות ובמאור-פנים. הרבי אמר לשותף לשבת והוא התיישב, ולאחר מכן הרבי פנה אלי ואמר לי לשבת. אמרתי: אני לא יושב. אני חסיד. | ||
כאן הוציא השותף את הפתקא עם השם ונתן לרבי. פניו של הרבי השתנו בבת-אחת והוא הסתכל בפתק ברצינות עמוקה. הבחנתי בשינוי. אז בעצם ראיתי לראשונה שהוא [[רבי]]!... | כאן הוציא השותף את הפתקא עם השם ונתן לרבי. פניו של הרבי השתנו בבת-אחת והוא הסתכל בפתק ברצינות עמוקה. הבחנתי בשינוי. אז בעצם ראיתי לראשונה שהוא [[רבי]]!... לאחר מכן סיפר הלה את כל השתלשלות הענינים עם החולה והרבי שאל שאלות אחדות. לפתע שאל הרבי באידיש: "היא דתית!" – לא. הרבי הוסיף ושאל: "היא עצמה יודעת את מצבה?" – איני יודע. והרבי אומר: "שתיקח על עצמה לעשות משהו שיהיה לטובתה, למשל שתדליק נרות שבת. השותף שלי עונה "אני בטוח שהיא מדליקה נרות". ואז הרבי שאל בהתרגשות: "אז איך אמרת על [[יהודי]]ה שהיא לא יודעת כלום ביהדות"? הרבי היה ממש נסער. הלה עונה "אבל אני לא יודע עד כמה". ואז הרבי אמר "נגיד שאפשר לפעול אצלה שלפני שהיא מדליקה [[נרות שבת]] תיתן כמה פרוטות ל[[צדקה]]". והרבי כמו סיכם את השיחה: אל תדאג, הכל יהיה בסדר. | ||
== הרבי התנהג כידיד ולא כ'רבי' == | == הרבי התנהג כידיד ולא כ'רבי' == | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
מצד כשרון זה, זכה ר' יחזקאל בֶּסֶר לקשרים חמים גם מכלל הצדדים של משפחת בית-רבי. כשהגיע לנושא זה האט בדיבורו ושקל בזהירות את המילים. ניכר בו שיותר ממה שסיפר בחר להסתיר, אך גם המותר לפרסום הוא מיוחד ומרתק: "כאמור, פתח, הקשר עם הרבי התחיל דרך היכרותי הקרובה עם אחיו ר' ישראל אריה לייב. הרבי ידע זאת היטב, אבל מעניין שמעולם לא שאל אותי עליו. בעקבות קשר זה הייתי בא בקביעות לאמו של הרבי ומפעם לפעם ביקרתי גם אצל הרבנית, רעייתו של הרבי. | מצד כשרון זה, זכה ר' יחזקאל בֶּסֶר לקשרים חמים גם מכלל הצדדים של משפחת בית-רבי. כשהגיע לנושא זה האט בדיבורו ושקל בזהירות את המילים. ניכר בו שיותר ממה שסיפר בחר להסתיר, אך גם המותר לפרסום הוא מיוחד ומרתק: "כאמור, פתח, הקשר עם הרבי התחיל דרך היכרותי הקרובה עם אחיו ר' ישראל אריה לייב. הרבי ידע זאת היטב, אבל מעניין שמעולם לא שאל אותי עליו. בעקבות קשר זה הייתי בא בקביעות לאמו של הרבי ומפעם לפעם ביקרתי גם אצל הרבנית, רעייתו של הרבי. | ||
לאחר שאחיו של הרבי נפטר, באתי פעם לבקר את הרבנית חנה, והנה היא שואלת אותי מתי אני נוסע לאירופה. | לאחר שאחיו של הרבי נפטר, באתי פעם לבקר את הרבנית חנה, והנה היא שואלת אותי מתי אני נוסע לאירופה. אמרתי: בשבוע הבא. תיסע דרך לונדון? כן. אז תוכל ללכת ללייבל? לפתע הבנתי שהיא אינו יודעת דבר... מאז נכנסתי לסוד המשפחתי. הרב בן-ציון שם-טוב אמר לי שהרבי החליט להעלים ממנה את הדבר. | ||
במשך הזמן התהדקו הקשרים שלי עם משפחתו של הרבי והמקרה הבא ימחיש גם זאת וגם את המשך הסיפור הקשור בר' לייבל ז"ל. באחד הימים הייתי צריך לדווח לרבי על עניין משפחתי מסויים והתקשיתי להגיע לרבי. זה היה בחודש אלול ו[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]] אמר לי שבאותו חודש אין בכלל יחידויות. לא נותרה לי ברירה אלא לספר לרבי במכתב שהייתי זה עתה בארץ ישראל והתבקשתי לשוחח עמו על אותו עניין משפחתי מסוים. בשבע בבוקר קיבלתי טלפון מהרב חדקוב: הרבי רוצה לראות אותך. מתי? שאלתי, והרב חדקוב: כיוון שבחודש זה אין בכלל יחידויות, תוכל להיכנס ביום ובשעה שתבחר. אמרתי לו שכמובן אבוא בזמן שהרבי יקבע. לבסוף סוכם על פגישה בשבע בערב באותו יום. רק נכנסתי והרבי קם לקראתי בחיוך רחב מאוד, תפס אותי ביד והושיב אותי. אמרתי "כדרכי שאיני יושב", אך הרבי חייך ואמר: "היום זו לא יחידות. אתה יכול לשבת. יש לך כמה זמן שתרצה. לא יצלצלו בפעמון". ובאמת, כשנכנסתי ראיתי מיד שהרבי ישב אחרת לגמרי מהרגלו ביחידויות. אפילו השולחן לא היה באותו מקום. | במשך הזמן התהדקו הקשרים שלי עם משפחתו של הרבי והמקרה הבא ימחיש גם זאת וגם את המשך הסיפור הקשור בר' לייבל ז"ל. באחד הימים הייתי צריך לדווח לרבי על עניין משפחתי מסויים והתקשיתי להגיע לרבי. זה היה בחודש אלול ו[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]] אמר לי שבאותו חודש אין בכלל יחידויות. לא נותרה לי ברירה אלא לספר לרבי במכתב שהייתי זה עתה בארץ ישראל והתבקשתי לשוחח עמו על אותו עניין משפחתי מסוים. בשבע בבוקר קיבלתי טלפון מהרב חדקוב: הרבי רוצה לראות אותך. מתי? שאלתי, והרב חדקוב: כיוון שבחודש זה אין בכלל יחידויות, תוכל להיכנס ביום ובשעה שתבחר. אמרתי לו שכמובן אבוא בזמן שהרבי יקבע. לבסוף סוכם על פגישה בשבע בערב באותו יום. רק נכנסתי והרבי קם לקראתי בחיוך רחב מאוד, תפס אותי ביד והושיב אותי. אמרתי "כדרכי שאיני יושב", אך הרבי חייך ואמר: "היום זו לא יחידות. אתה יכול לשבת. יש לך כמה זמן שתרצה. לא יצלצלו בפעמון". ובאמת, כשנכנסתי ראיתי מיד שהרבי ישב אחרת לגמרי מהרגלו ביחידויות. אפילו השולחן לא היה באותו מקום. | ||
הרבי היה במצב-רוח מיוחד ודיבר בפתיחות רבה. הוא התנהג כידיד ולא כ'רבי', והירבה בחידודים ובסיפורים, כפי שאספר חלק מהם. | הרבי היה במצב-רוח מיוחד ודיבר בפתיחות רבה. הוא התנהג כידיד ולא כ'רבי', והירבה בחידודים ובסיפורים, כפי שאספר חלק מהם. דיברנו על נושאים רבים, ולפתע, באמצע השיחה, פניו של הרבי הרצינו מאוד. והוא אמר לי: "הכרת היטב את אחי. אולי תספר לי משהו ממנו?!" כל השנים הרבי לא אמר לי אף מילה, אבל לאחר פטירתו שאל בפעם הראשונה... התחלתי לספר והרבי הקשיב. רוב הזמן שתק. פעם קטע אותי ואמר: "אמרו לי שהיה לו ראש טוב, א גוועלדיקע קאפ". אני זוכר שהתפלאתי שהרבי אמר לי "אמרו לי" מפני שהנחתי שהרבי הכיר את אחיו היטב. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53109 איש-סוד של הרבי, כתבה על הרב בסר]. {{אינפו}} | [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=53109 איש-סוד של הרבי, כתבה על הרב בסר]. {{אינפו}} | ||