18,782
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
==בירור תאריך הגאולה==
שנת גאולתו של אדמו"ר האמצעי ממאסרו מוטלת בספק, האם הייתה זו תקפ"ז או תקפ"ו. בספר "[[בד קודש]]" נכתב: "אשר {{מונחון|ת"ל|תודה לא-ל}} יצא בשלום ברוב כבוד ופאר ביום א' וישלח יו"ד כסלו שנת תקפ"ז, לעומת זאת בספר [[בית רבי]] נכתב שהמאסר והגאולה התרחשו בשנת תקפ"ו". כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] מביא את הדעות השונות לגבי שנת הגאולה, ומציין שאת החג לציון הגאולה, החלו לחגוג רק בשנת תקפ"ח, לאחר פטירתו של אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים|וועגן דעם יום טוב יו"ד כסלו זיינען פאראן חילוקי דעות אין וועלכן יאר דאס איז געווען. אין "בית רבי" שטייט, אז דאס איז געווען אין יאהר תקפ"ו, און יש אומרים אז דער יו"ט האט זיך אנגעהויבן ערשט נאך דער הסתלקות, און אן אנדער דיעה איז דא אז די התחלת המסירה איז געווען אין יאהר תקפ"ו און ס'האט זיך פארצויגן ביז תקפ"ז און דער יו"ט האט זיך אנגעהובן אין יאהר תקפ"ח. [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] תש"א עמ' 50}}.
בשנת [[תשנ"ח]] התגלה תיק החקירה של כ"ק אדמו"ר האמצעי{{הערה|התיק פורסם בספר "מאסר וגאולת אדמו"ר האאמצעי", [[שלום דובער לוין]], [[תשנ"ח]].}}, ממנו עולה שבגאולת הרבי היו שלושה שלבים{{הערה|ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמ' קד את השתלשלות המארעות שלב אחרי שלב.}}, כדלקמן:
בית המשפט בבאבינאוויטש שלח שוטר עם שאלות נוספות לחקור בהם את רבינו בליובאוויטש.
אח"כ שלח בית המשפט בבאבינאוויטש הוראה לקאפוסט, ארשא, [[שקלאוו]] ומוהילוב, לחקור בנושא את חסידי רבינו במקומותיהם. אחרי שהתקבלו כל החקירות לבית משפט בבאבינאוויטש, הוסיף לתיק את החלטתו בנושא, ושלחו לבדיקה חוזרת לבית המשפט העליון בפלך מוהילוב.
י"א כסלו תקפ"ז החליט בית משפט העליון בפלך מוהילוב לזכות את רבינו מכל אשמה.
סוכ"ס התברר בכל החקירות ככל דברי רבינו, ועפי"ז זוכה מכל אשמה ע"י בית המשפט העליון בפלך מוהילוב (מסמך מו).
בחקירות האלו נתברר שכל ה"מעמד" שנתנו החסידים לרבינו היה בנדיבות ולא על פי איזשהו הכרח או הטלת מסים, ואשר רבינו לא היה רב רשמי שנבחר ע"י הקהלה ומקבל מהם משכורת, ואשר משתי סיבות אלו אין תמיכת החסידים האלו סותרת את חוקת היהודים של שנת תקס"ה, האוסרת על הרב לגבות כספים מהקהל כדי להעשיר את עצמו, מלבד המשכורת שלו הקצובה (מסמך נא).
המושל חאוואנסקי עירער על פסק הדין של בית המשפט העליון במוהילוב לפני הסינט העליון בפטרבורג, וטען אשר סוף כל סוף, אוסף כספים זה של מעמד בית הרב הוא אוסף של סכומים בלתי קצובים, והיא יכולה להביא להתרשלות העם היהודי ולהתדרדרותם למעשים אסורים ולהפסקת תשלומי המסים לממשלה, ואשר לכן חייבים לאסור את הנוהג הזה בחוק, ולענוש את מבצעי האוסף (מסמך נא).
