19,457
עריכות
לשון סגי נהור: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
(מקור שעבר עריכה, http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%A1%D7%92%D7%99_%D7%A0%D7%94%D7%95%D7%A8&action=history) |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור הביטוי== | ==מקור הביטוי== | ||
"סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור<ref>מהמילה נהור, אף נגזרת המילה נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.</ref>, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי ל[[עיוור]], זה שאינו רואה דבר מלבד [[חושך]]. הביטוי מופיע לראשונה במדרש [[בראשית רבה]], שם הוא ניתן ל{{מונחון|כבד-ראיה|מי שראייתו אינה טובה}}, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור" <ref>[[בראשית רבה]] פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם</ref> (תרגום מ[[ארמית]]: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם ב[[תלמוד]]: "רב ששת סגי נהור הוה"<ref> [[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף נח, עמוד א</ref>. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים' <ref>[[מסכת חגיגה]] דף ה'/ב'</ref>, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'<ref>[[מסכת פסחים]] דף קי"א/ב'</ref>. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו' <ref>[[מסכת יבמות]] דף ט"ז/א'</ref>. | "סגי נהור" ב[[ארמית]] פירושו: רב אור<ref>מהמילה נהור, אף נגזרת המילה נהיר, שפירושה בהיר, ברור, מובן.</ref>, אך משמעותו הפוכה - זהו כינוי ל[[עיוור]], זה שאינו רואה דבר מלבד [[חושך]]. הביטוי מופיע לראשונה במדרש [[בראשית רבה]], שם הוא ניתן ל{{מונחון|כבד-ראיה|מי שראייתו אינה טובה}}, שאכן, יחסית למי שאינו רואה כלל, הוא רב אור: "בשוק סמייא צווחין לעווירא סגי נהור" <ref>[[בראשית רבה]] פרשה ל', פיסקה ט' ופירוש "מתנות כהונה" שם</ref> (תרגום מ[[ארמית]]: בשוק של סומים, כלומר עיוורים לחלוטין, קוראים לעיוורים, כלומר לכבדי ראיה, "סגי נהור" - רב אור). ביטוי זה מופיע גם ב[[תלמוד]]: "רב ששת סגי נהור הוה"<ref> [[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות]], דף נח, עמוד א</ref>. ידוע על חכמים עיוורים נוספים שכונו בלשון זו, כמו למשל המקובל רבי יצחק סגי נהור. כינוי נוסף לעיוור המופיע בתלמוד בלשון סגי נהור: 'מאור עיניים' <ref>[[מסכת חגיגה]] דף ה'/ב'</ref>, ועיוורון מכונה בלשון סגי נהור 'נהורא'<ref>[[מסכת פסחים]] דף קי"א/ב'</ref>. ובמקום אחר מכונה מי שנעשה עיוור 'עיניו קמו' <ref>[[מסכת יבמות]] דף ט"ז/א'</ref>. | ||
==אופנים אחרים של לשון סגי נהור== | ==אופנים אחרים של לשון סגי נהור== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
דוגמאות מן התלמוד: | דוגמאות מן התלמוד: | ||
*{{ציטוטון|ראוי '''לו''' (הכוונה: לי) שאפול למטה}} <ref>[[מסכת ראש השנה]] דף כ"ה/א'</ref>. | *{{ציטוטון|ראוי '''לו''' (הכוונה: לי) שאפול למטה}} <ref>[[מסכת ראש השנה]] דף כ"ה/א'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|תדעו שלמחר '''הוא''' (הכוונה: אני) מת}} <ref>[[מסכת חגיגה]] דף ט"ז/ב'</ref>. | *{{ציטוטון|תדעו שלמחר '''הוא''' (הכוונה: אני) מת}} <ref>[[מסכת חגיגה]] דף ט"ז/ב'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר '''בעצמו'''}} (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא)<ref>[[מסכת ברכות]] דף י"ד/ב'</ref>. | *{{ציטוטון|כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר '''בעצמו'''}} (כשהכוונה לא על האדם אלא על הקדוש ברוך הוא)<ref>[[מסכת ברכות]] דף י"ד/ב'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|נעשה '''שונאו''' של הקדוש ברוך הוא (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך}} (כלומר: עני)<ref>[[מסכת תענית]] דף ז'/ב'</ref>. | *{{ציטוטון|נעשה '''שונאו''' של הקדוש ברוך הוא (כשהכוונה לקדוש ברוך הוא עצמו) מך}} (כלומר: עני)<ref>[[מסכת תענית]] דף ז'/ב'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|מפלתן של '''שונאי''' ישראל}} (כשהכוונה לעם ישראל עצמו)<ref>[[מסכת ברכות]] דף ד'/ב'</ref>. | *{{ציטוטון|מפלתן של '''שונאי''' ישראל}} (כשהכוונה לעם ישראל עצמו)<ref>[[מסכת ברכות]] דף ד'/ב'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|אוי להם '''לשונאיהן''' של תלמידי חכמים}} (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם)<ref>[[מסכת יומא]] דף ע"ב/ב'</ref>. | *{{ציטוטון|אוי להם '''לשונאיהן''' של תלמידי חכמים}} (כשהכוונה לתלמידי החכמים עצמם)<ref>[[מסכת יומא]] דף ע"ב/ב'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|אילו היה '''שונאי''' (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא}} <ref>[[מסכת סוכה]] דף נ"ב/א'</ref>. | *{{ציטוטון|אילו היה '''שונאי''' (כשהכוונה: אני עצמי) מתייחד עם אותה אשה, לא הייתי יכול להימנע מחטא}} <ref>[[מסכת סוכה]] דף נ"ב/א'</ref>. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל: | ישנה צורת נוספת של ביטויים בלשון סגי נהור, לא על ידי היפוך המילה עצמה אלא על ידי השמטה או תוספת של מילה, שמהפכת את המשמעות מרעה לטובה. למשל: | ||
*{{ציטוטון|על כל צרה שלא תבוא}} (כשהכוונה: על צרה שבאה)<ref>[[מסכת פסחים]] דף קי"ז/א'</ref>. | *{{ציטוטון|על כל צרה שלא תבוא}} (כשהכוונה: על צרה שבאה)<ref>[[מסכת פסחים]] דף קי"ז/א'</ref>. | ||
*{{ציטוטון|אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם}}<ref>[[מסכת מכות]] דף ה'/ב'</ref>. | *{{ציטוטון|אראה בנחמה (כשהכוונה: לא אראה בנחמה) אם לא הרגתי עד זומם}}<ref>[[מסכת מכות]] דף ה'/ב'</ref>. | ||