19,215
עריכות
רבי מנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
רבי מנא היה בנו ותלמידו של רבי יונה, שהיה מתלמידי החכמים הבולטים בדור שלפני - הדור הרביעי. כך פעמים רבות כשלימד הלכה, מסר דברים בשם אביו; כאשר שמע אותם מאביו בבית, אמר: "כך אמר לי אבא", וכאשר שמע אותם מאביו בבית המדרש, אמר: "כן אמר רבי יונה".{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], ד', י', ובפירוש קרבן העדה.}} כמו כן למד ו[[שימוש חכמים|שימש]] את רבי יוסי בר זבידא שהיה חברו של אביו - רבי יונה.{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שקלים]], ז', ב'.}} פעם הלך לעיר קיסרין (קיסריה), שם למד אצל האמוראים רבי חזקיה, רבי אושעיה בר שמי, רבי אהבה, [[רבי זירא|רבי זעירא]] ורבי זריקן.{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]], א', ג'; [[מסכת כלאים]], ו', ג'; [[מסכת חלה]], א', א'; [[מסכת שבת]], ז', ב'.}} | רבי מנא היה בנו ותלמידו של רבי יונה, שהיה מתלמידי החכמים הבולטים בדור שלפני - הדור הרביעי. כך פעמים רבות כשלימד הלכה, מסר דברים בשם אביו; כאשר שמע אותם מאביו בבית, אמר: "כך אמר לי אבא", וכאשר שמע אותם מאביו בבית המדרש, אמר: "כן אמר רבי יונה".{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], ד', י', ובפירוש קרבן העדה.}} כמו כן למד ו[[שימוש חכמים|שימש]] את רבי יוסי בר זבידא שהיה חברו של אביו - רבי יונה.{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שקלים]], ז', ב'.}} פעם הלך לעיר קיסרין (קיסריה), שם למד אצל האמוראים רבי חזקיה, רבי אושעיה בר שמי, רבי אהבה, [[רבי זירא|רבי זעירא]] ורבי זריקן.{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת דמאי]], א', ג'; [[מסכת כלאים]], ו', ג'; [[מסכת חלה]], א', א'; [[מסכת שבת]], ז', ב'.}} | ||
[[תלמיד חבר]] שלו היה רבי יוסי ברבי בון{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שביעית]], ו', ב'.}}, וחבר שלו המוזכר במיוחד היה רבי חנניה דציפורין, שמוזכרות מחלוקות רבות ביניהם, בלשון "רבי חנניה ורבי מנא: חד אמר... וחרנה | [[תלמיד חבר]] שלו היה רבי יוסי ברבי בון{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שביעית]], ו', ב'.}}, וחבר שלו המוזכר במיוחד היה רבי חנניה דציפורין, שמוזכרות מחלוקות רבות ביניהם, בלשון "רבי חנניה ורבי מנא: חד אמר... וחרנה אמר...".{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת חלה]], ב', ב'; [[מסכת פסחים]], ג', א' ובמקומות נוספים.}} לאחר ההיכרות ביניהם רבי חנניה הכיר, ברוב [[ענווה]], בכך שרבי מנא עולה עליו בגדלותו בתורה, ומסר לו את תפקיד ראש הישיבה ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]], ולא די בכך, אלא שאף ישב ללמוד אצלו כאחד התלמידים.{{הערת שוליים|תלמוד ירושלמי, [[מסכת פסחים]], ו', א'.}} | ||
==אישיותו== | ==אישיותו== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
וכמענה על איבעיא זו השיב רבי מנא "דרך רמז ומשל... שכמו מצבתא אחת למדו לעשות כמה צביתות, כך גם כאן, משביתה אחת למדו כמה שביתות, דמכיון שהותרה לו שבות אחת במקדש, לטלטל ולהוציא זה שנראה לצאת, מוציא עמו במקום שנפל גם את השני עמו, דמאי שנא, דכיון שהותר הותרו כמה שביתות" (הואיל ובבת אחת הן). | וכמענה על איבעיא זו השיב רבי מנא "דרך רמז ומשל... שכמו מצבתא אחת למדו לעשות כמה צביתות, כך גם כאן, משביתה אחת למדו כמה שביתות, דמכיון שהותרה לו שבות אחת במקדש, לטלטל ולהוציא זה שנראה לצאת, מוציא עמו במקום שנפל גם את השני עמו, דמאי שנא, דכיון שהותר הותרו כמה שביתות" (הואיל ובבת אחת הן). | ||
===קושיית הרבי=== | ===קושיית הרבי=== | ||
אבל פירוש זה צריך עיון גדול, כי לכאורה אינו אלא רמז רחוק ביותר, שהרי אין שום קשר בין הסברא להתיר את השבות הב' — "כיון שהותרה שביתה אחת הותרו כמה שביתות", שיסוד ההיתר בזה הוא — "הואיל ובבת אחת הן", - | אבל פירוש זה צריך עיון גדול, כי לכאורה אינו אלא רמז רחוק ביותר, שהרי אין שום קשר בין הסברא להתיר את השבות הב' — "כיון שהותרה שביתה אחת הותרו כמה שביתות", שיסוד ההיתר בזה הוא — "הואיל ובבת אחת הן", - עם המשל "צבת בצבת עבד" (שמצבת אחת נעשו כמה צבתות). | ||
וגם אין פירוש זה מתיישב בלשון הירושלמי "משביתה אחת למדו כמה שביתות" — שהרי אין כאן ענין של לימוד, אלא רק היתר כולל, "דמכיון שהותר לזה הותר אף לזה". | וגם אין פירוש זה מתיישב בלשון הירושלמי "משביתה אחת למדו כמה שביתות" — שהרי אין כאן ענין של לימוד, אלא רק היתר כולל, "דמכיון שהותר לזה הותר אף לזה". | ||