יצחק פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב יצחק פרידמן נולד ביום [[כ"ו באייר]] שנת [[תרס"ג]] לרב שלום יוסף פרידמן משפיקוב, שהיה דור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת [[תרפ"ד]], בהיותו בגיל שבע עשרה, נפטר אביו והוא החל למלא את מקומו בהנהגת הקהילה החסידית בעיר שפיקוב. התחתן עם בת דודו, רבי מנחם מנדל מבוהוש ולאחר החתונה הקדיש את רוב זמנו ל[[לימוד תורה]] ו[[עבודת השם]], כאשר חותנו דאג לצרכיו הכלכליים במשך שמונה שנים. בשנת [[תר"צ]] הוכתר ל[[אדמו"ר]] בבוקרשט ובשנת [[תש"ג]], לאחר פטירת חותנו ב[[יום הכיפורים]], החל למלא את מקום חותנו כאדמו"ר מבוהוש ברומניה.

בתקופת [[מלחמת העולם השניה]] עסק רבות להצלת [[יהודים]] ודאגה לפליטים וניצולים. היה עוזר לאנשים בברכותיו והיה תומך בהם נפשית. ממשלת רומניה רדפה אותו ובאופן פלאי הצליח לברוח משם ולעלות ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע ב[[פסח שני]] שנת [[תשי"א]], שם יסד בית מדרש בעיר [[תל אביב]]. בהיותו בתל אביב היה נערץ על ידי גדולי ישראל ואנשים רבים באו לקבל ממנו עצה וברכה והיה מעודד ומנחם עניים ואומללים. בשנת [[תשמ"ז]] עבר ל[[בני ברק]] ופתח כולל אברכים ו[[ישיבה]] לצעירים.